מהי צורת החשיבה שהובילה להמצאת המודעות עם גזרי הנייר שיוצאים מהן? אני מדברת על זה
יש בזה אמנם משהו שמאד לא מחובר לטכנולוגיה העכשווית. יש בזה קצת קלאסה ג'ין קלי -ת כזו- זכיתי בכרטיס הגירוד ואשרוק לי את דרכי עם מס' הטלפון הזה ביד. התשובה הטכונלוגית תיהיה להזין את המספר לספר הטלפונים הסלולרי. או אולי להתקשר מיד? למה צריך נייר? אבל גיזרי הנייר האלה, הם נותנים קצת לכל אחד. הם נותנים הזדמנות. אתקשר לדודה מיימי לעדכן אותה שאוכלים ארוחה חמה הערב. והם גם סוג של גוגל אנליטיקס כאלה-אפשר לראות עד כמה המודעה מבוקשת. יש לי הרגשה שהגזרונים הללו תמיד יהיו איתנו ,פשוט כי אין להם תחליף מלא.
מאחר ולא נראה לי שהרבה הולך לקרות במוזיקה בחודש וחצי שנותרו, אני כבר יכלה לומר פה ששני האלבומים שאהבתי השנה הם בל וסבסטיאן האחרון ורויקסופ האחרון . לגבי רויקסופ -הוא כנראה אלבום השנה שלי. לגבי בל וסבסטיאן, האלבום מענג – אוהבי ההרכב ישארו אוהבי ההרכב . החוכמה טבועה בהם והיא לא זזה לשום מקום. ההפקה מצויינת. מוזר-שני שירים באלבום הזכירו לי לחלוטין את ההרכב הנשכח Luna ומורדוך מזכיר שם את דין וורהם.
לונה. חברים טובים וותיקים שלי. ראיתי אותם בהופעה בניו יורק לפני כ10 שנים. לא יכולה לומר שההופעה הותירה בי רושם כבד. אבל זהו אחד ההרכבים שעקבתי אחריו מימיו הראשונים ועד לדעיכתו האיטית. החל מלונהפארק הבוסרי והבועט, ממשיך בBewitched , בעיניי פסגת היצירה שלהם, ממשיך עם סדרת אלבומים עמוקים מלאי אווירה ועשייה של הרכב שעובד טוב ביחד. ,אחד מהרגעים היקרים לליבי הוא הדואט של וורהם עם אלילתי Letitia Sadier מסטראולב , בעיבוד מחודש לבוני וקלייד של סרג' גינסבורג ובריז'יט ברדו.
השיר הראשון במיקסטייפ הראשון שלי פה בבלוג כלל את השיר הזה. מתוך לונהפארק
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=xAnwSlwWJA8&feature=list_related&a=GxdCwVVULXf5Z4BlIE_GfupXfY1kaB3D&list=ML&playnext=1]
ומתוך פנטהאוז היפה
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=81Sv57rbujA&a=GxdCwVVULXf5Z4BlIE_GfupXfY1kaB3D&list=ML&playnext=1]
ושני קטעים מDays of Our Night . האלבום שבו מעט מהקסם החל לפוג אבל היופי עדיין ניכר
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=KGzh7hmzTNo&feature=related]
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=6IE0qyI-v2s&feature=related]
חוצמיזה עשיתי אטנדינג רק כדי להרגיש חיה. אני ממליצה בחום על השיעור של השבוע בקוזה נוסטרה– הפעם על אחד ההרכבים הכי הכי הכי יקרים לליבי-
XTC
הרכב שמאד אוהבים להיות מושפעים ממנו בשנים האחרונות. הרכב שאני אוהבת לטוב ולטיפה-טיפלה פחות טוב (אין באמת רע). אתן פה דוגמאות לגם וגם:
לטוב
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=GODjFEGHw74]
לטיפה-טיפלה פחות טוב ( אבל עדיין מצויין)
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=rHADdKkG-hU]
אין מצב שאני מגיעה לערב הזה. תחיו בשבילי, בבקשה!
עוד חדשות טובות הן שאחד האלבומים האהובים עליי Good Humor של סיינט אטיין יוצא במהדורה מנצנצת ומחודשת .
אני קוראת לאנשי הSocial club לערוך ערב סיינט אטיין אם לא עשו כבר.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=fMQzCFb9Q90]אני פתאום קולטת שיש בשיר הזה משהו פליטווד מקי . זה קורה ממש עכשיו התובנה הזו .
אני מסתכלת בשמות של שלושה אלבומים שיצאו השנה וקולטת שיש משהו מאד מודע לעצמו בהם. ל"כתוב על " ( בל וסבסטיאן) או הצהרה של האלבום על "מה הוא לא" (סטראולאב) או שדווקא יש רעש אבל הוא מצרפת (ניל יאנג).
מה שטוב זה שהמוזיקה בסופו של דבר תיהיה תמיד בחינם. באופן הכי עמוק של האמירה הזו.
פוסט טוב, שירים יפים של אקסטיזי, את לונה אנסה במצב רוח עגמומי יותר. חבל שאת כותבת מעט מידי.
שנים רבות חשבתי שאלן ואנדי םרטרידג' הם אותו בנאדם, זה הוביל לטעויות רבות, אף אחת מהן אינה מעניינת במיוחד.
http://www.youtube.com/watch?v=tyZspqjtG2k
:)
אתה יודע שמעולם לא צפיתי באלן פרטרידג' -הסרטון שהבאת בהחלט עורר את תאבוני
אני אכן כותבת מעט מדי. חשבתי על כך לאחרונה, זה נחמד שיש לי רצונות, אבל יש גם מחוייבות לקוראיי ,לא?
אז לא כל פוסט צריך להיות מסה מנוסחת כהלכה ,נכון? מחובתי לעדכן מה אני שומעת, מה אני רואה, ומיני זוטות שאני נתקלת בהן.
בקרוב, המיקסטייפ
זה בסדר גם אם את לא כותבת הרבה :-)
הגודל לא קובע
זה יהיה נחמד, כן.
כיף לך שאת כבר יכולה לסכם את השנה (ופחות כיף לי שפתאום שמתי לב שהיא באמת אוטוטו נגמרת, רבאק). אני ברעב התמידי שלי. אצטרך לפחות כמה לילות כדי להכריע מה הכי עשה לי טוב השנה…
ועוד משהו – מה זה אומר עליי אם לא הכרתי את XTC עד שנחתתי פה?
מה זה משנה מלו, נגמרה עוד שנה, תבוא אחת במקומה. בואי לא ניהיה סנטימנטלים.
מה זה אומר עלייך? שכיף לך -יש לך עולם נפלא לגלות. יש לי הרבה חורים כאלה וזו בהחלט סיבה לקום בבוקר עם חיוך.
לא הכרץי את לונה וקיוויתי שיקחו אותי לפארק, אבל הגעתי אתם מכסימום לפפארקינג. עם כל עודפי המוזיקה שיש היום, המהורהרות העגמומית שלהם מפספסת אותו בקילומטר. אין לי זמן להכנס למוד. אני צריך משהו שיתפוס אותו מהתו הראשון, כי יש עוד כל כך הרבה דברים שאני צריך להאזין לו היום…ומחר…לעומת זאת, עם XTC אני תמיד מוכן לעשות תכניות. בנוגע לסוף השנה? מי יודע איזה אלבום מפעים ינחת עלינו פתאום בסוף דצמבר?
תראה ראובן, אני האזנתי למעט מאד אלבומים חדשים השנה. מאד סביר שיש עוד כמה לא פחות טובים . וכן, יכול לנחות עלינו עוד משהו אלוהי.
איזה כיף של פוסט.גם לונה וגם XTC…
את יודעת מה, אם זו ההגדרה של לחיות, אני אנסה לחיות בשבילך בשבוע הבא עם XTC:-)
כנראה שבחירות אלבומי השנה שלנו יהיו שונות, אם כי אהבתי את שני האלבומים שציינת (כן, גם את רויקסופ, סנובה קטנה|:-)
אהבתי מאד את המשפט האחרון.
זאת לא מכירה את XTC, זה לא מכיר את LUNA, טוב שיש אותך ואותי שמכירים גם אותם וגם את סיינט אטיין ואת רויקסופ…
נהנה לקרוא כאן, כרגיל. הבאת דברים שאני מאוד אוהב. את XTC פחות, וזה באמת תלוי, יש הרבה רגעים שלא מדברים אליי ולעומת זאת אלבום כמו אינגליש סטלמנט שכן. בל אנד סבסטיאן החדש נפלא, מסכים לגמרי, אבל אני לא מסוגל לחשוב אפילו על סיכום שנה, מטלה כבדה וקשה שתבוא עליי בחודש הבא. מאוד אוהב את לונה ושמח שהקדשת להם חצי פוסט, אהבתי גם את גלקסי 500 וגם את דיימון אנד נעומי. סיינט אטיין הספציפי הזה מעט פחות טוב מקודמיו, ועדיין, כייפי ונהדר.
נכון , לא הזכרתי את גלקסי ואת דיימון ונעמי. הם לא שלובים בחיים שלי כמו לונה, וזה ,גם בתשובה לראובן- כל העניין. צלילים שליוו אותך במהלך לחייך עד שהפכו לסוג של דמויות ממשיות מעברך.
מעניין אני חושבת שהסיינט אטיין הזה הוא אנדרייטד. אני חולה עליו וסביבו גם פגשתי אותם אישית. דמויות ממשיות, כבר אמרתי.
אני מניחה שאערוך סיכום שנה בפורמט של השנה שעברה- על הצלילים שליוו אותי השנה, בלי קשר לשנת הוצאתם. אפשר לצפות להרבה סבנטיז.
ואני מודה לך שרון, אני, מיקרוסקופית ,מודה לך
:)
כן, שרון, שניכם סנובים:-)
~באהבה~
פחחח… גם את מכירה את כל אלו, יא סנובית…
יש לי כמה תגובות:
1. אז את חיה (במובן של נושמת) !
2. אלבומי השנה שלך, מזכירים לי שהכל עניין של טעם.
3. "מוזיקה תמיד תהיה בחינם" – זהו המשל על כל החיים שלנו.. אנחנו חושבים שהעולם שלנו הוא עולם הטבע, אבל רוב עולמנו הוא מה שאנשים אחרים יצרו…או אנחנו, וזה בחינם.
מצד שני הסביר לי פעם פרופ' אחד שהעלות היחידה שיש למשהו היא עלות כוח-האדם המושקע להפיק אותו. לכן, למשל, אויר לא עולה כסף, ונפט כן, למרות שכולם יסכימו שאויר נחוץ יותר. בנפט יש גם הרבה ספקולציות ופוליטיקות אבל זה העיקרון.
רוב עולמנו לדעתי הוא מה שאנחנו יוצרים עבור עצמנו. ואת המוזיקה אני תמיד יכולה לזמן אליי.זהו היבט אחד שחשבתי עליו לגבי החינמיות שלה.
אני מאד חיה,כן שקעתי עמוק בעבודה ולצערי טיפה הזנחתי פה.
תודה על ההמלצה :)
יש עוד תגובות:
4. אהבתי את לונה וכיוון שאני במצב רוח מאד ספציפי מיקרוסקופי זה מתלבש לי בו. מכיר את רוייסקופ האחרון, אצא לבדוק אותו שוב.
לונה מעולים, מעולים. עטיפת האלבום עשתה לי קצת אסוציאציה לניקו.
שני הקטעים של xtc, מזכירים לי , כל אחד בתורו, שני הרכבים קודמים יותר. לא אפרט כי לא בא לי על מחלוקות.
סט. אטיין , תמיד נשמעים טוב, לטוב ולרע שבזה.
אתה מכתוון שסיינט אטיין לא מתלכלכים מספיק? מה רע בזה?
ואשמח לשמוע לגבי ההרכבים הקודמים. למה מחולקות, אולי נלמד משהו
ידעתי שאסתבך (-:.
קודם כל אני חייב לציין כי לא מעט קורה שאני רואה דמיון לכל מיני דברים, בכל מיני תחומים, שאנשים מרימים לגביהם גבה.
אז קחי את זה בהסתייגות הנ"ל, ובוודאי זה לא בעניין של 'ללמוד משהו'.
בקטע הראשון שמעתי, במקצב הבסיסי ועוד, משהו מפוליס.
בקטע השני (שאני לא חושב שהוא פחות טוב, אהבתי אותו אפילו יותר, וכאן אולי התמיהה לדמיון המוזר שלי תהיה אף גדולה יותר) קיבלתי אוסציאציות לג'נסיס עם קצת מוטיבי שירה של פיל קולינס.
אז זהו, כעת ניתן לחלוק עלי.
רגע, אתה אומר את זה מתוך היכרות עם XTC או ששמעת את הקטעים האלה פה לראשונה?
נורא קשה לי עם ההשוואה לפוליס- ראשית משום שXTC הוא הרכב ותיק יותר. אמנם English Settlement ,שממנו לקוח הקטע הראשון, יצא ב82 כך שאני לא יכולה לחתום שפרטרידג' לא האזין לפוליס, אבל מוזרה לי ההשוואה, כי XTC הם עולם ומלואו עבורי. פוליס, לא, למרות רגעים יפים אחדים. English Settelmet הוא אלבום חכם, ורסטילי, פתוח למגוון סגננונות, בטח שלא מושפע ממקום אחד ,ופרטרידג' הוא סולן אדיר .
דווקא ההשוואה השנייה עשתה לי קצת יותר שכל ווNonesuch הוא בעיקר אלבום מופק לעילא, אבל שוב, לאקס טי סי מקום כל כך עשיר ופורה בהיסטוריה של המוזיקה, שאני לא בטוחה שאני מבינה למה לחפש את ההשוואות הללו.
חלקתי , והנה נשארנו בחיים :)
למעט קטעים פה ושם ששמעתי, לא מכיר לעומק את האלבומים שלהם. התיחסתי רק לשני הקטעים שכאן, וגם זה סתם משהו שעלה לי ספונטאנית לראש, ומשם למקלדת, לא צריך להתיחס לזה ברצינות.
כפי שכתבתי, יש לי את המוזרויות שלי.
נראה שאצטרף לרסנם להבא.
אני מאוד אוהב את המודעות עם גזרי הנייר, ומקווה שיעבור עוד זמן מה עד שהם יעלמו מהעולם. אבל כנראה שגם הם יעלמו מהעולם מתישהו. אולי יוחלפו באיזה צ'יפ זול שישדר לך מודעה למוח ברגע שתעברי לידו.