לפני מספר ימים נכחתי במפגש חברתי, שם חילקו את האנשים ל"ראש" ול"רגש" (לא זוכרת את הביטוי המדוייק). "ראש" הם אלה שפעולותיהם מנוחות על ידי השכל ו"רגש" הם הרגשיים. עקרונית קשה לי עם דיכוטומיה מהסוג הזה, אבל מיהרתי להעיד על עצמי שאני הרבה יותר ראש. האמנם?
אני חושבת שזהו המיקסטייפ הכי" ראשני" שלי עד כה , אבל מצד שני, יש כמה הבלחות .
עיזבו אתכם.
- Tune Yards- News
- Broadcast-Michael a Grammar
- The Wolfgang Press- Thirty Days ,Thirty Nights
- Sonny Sharrock –Once Upon a Time
- Battles –Atlas
- Devo- What we Do
- The Brian Johnstown Massacre- Tempo 116.7
- OST & KJEX-Blue Bird
- AIR-Wonder Milky Bitch
- John Zorn- Archaeopteryx
- John Cale- King Harry
נ.ב
פסטיבל הקומיקס- תענוג1
דיוויד אלן תענוג2
זה באמת לא נשנע כמו מיקסטייפ של בחורה רגשנית. יותר רגשנות של בחורה במיקס. סתאאאאאאאאאאאם.
מיקס מטוגנים
יופי של מיקסטייפ, במיוחד חלקו השני.
גם אני משייכת עצמי יותר לראש אבל יהיו כאלה שיחלקו עלי ויאמרו טו מאץ רגש.
לא חושבת שאצל בני אדם ניתן לעשות את החלוקה החדה הזו, אבל אני אישית מחלקת את העולם לטורפים ונטרפים שזה כבר משהו אחר לגמרי:-)
אגב הקטע Archaeopteryx מהאלבום הלפני אחרון של ג'ון זורן הנפלא, יצא לו לאחרונה אלבום חדש בשם The Goddess (Music For The Ancient Of Days).
טוב לדעת על החדש של זורן. טורפים ונטרפים ? יש ל בעיה עם זה , נדבר על כך פעם
מענג,
אני מקווה שלא אכפת לך שאני משתמש בזה כרקע לשטיפת כלים :)
(אקט מרדני כשלעצמו)
וילקו! לאן נעלמת לי?
שמעתי את שיזור הקטעים היצירתי הזה בנסיעת צהרים ביום הלוהט הזה. הנסיעה החמיאה מאד לעריכה ולגוף המעברים בין השירים, מהגרם לי להבין יותר את הייחוד של המיקס-טייפ כרצף חד-פעמי שלא ייתכן שמישהו אי פעם יחזור עליו. הרצף הזה דווקא חידד אצלי את התחושה שזוהי מוסיקה של גוף, מוסיקה פיזית מאד וחושית שתוקפת ותובעת הקשבה
ואולי בכלל אתה צודק.
מתרשם בכל פעם מחדש מהעושר והגיוון המוסיקליים שלך.