בסבב הבלוגים שלי, קראתי הערב פוסט של כותב אהוב שהתחיל במשפט: " זו שאלה, זו לא טרוניה " (המילים הופיעו כחלק מפוסט יפה בדה מרקר על שם טוב לוי).
אף אחד לא רוצה לכתוב פוסטים של טרוניה -כולם רוצים לכתוב מאמרי דעת וביקורת , מבלי להתלהם . מבלי להתבדל יותר מדי. מבלי להזדקן. יתר אנטגוניזם הוא מעורר אנטגוניזם בפני עצמו.
קראתי לפני כמה זמן ביקורת על איזה ספר שהטענה המרכזית שבו היתה שאחד הגורמים שיביאו למפלתה של ארה"ב היא העידוד למחשבה חיובית ויהי מה.
ובכל זאת, קשה להימנע מלהגיע לפוסטים של טרוניה. אתה רוצה להיות חדשני ונוקב, להיות הראשון שכותב על , ואם לא אז השני שמחזק, ואם לא אז השלישי שמודה במבוכה שהוא מאחרוני המצטרפים. בשלב מסויים זה כבר מביך והרבה יותר סקסי לבוא בטרוניה. או להיות היחיד שלא מבין למה.
אלו סתם הגיגים על דרכי הוירטואלית . כל מה שאני רוצה הפעם זה לבוא בטרוניה על כך שאני לא הראשונה, לא השנייה וגם לא השלישית לכתוב על ג'אנל מוניי ואלבומה המלבב. אז אני לא בוחרת בפתרון הסקסי, כי מה לעשות, אני חושבת שזה אחלה אלבום . יש פה כמה פנינים כמו שיתוף הפעולה עם ביג בוי והשיר הזה
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Iv10t488Zpo]
בטח כולם שומעים פה באלבום המון דברים -אני הצלחתי לאתר את פרינס, בילי הולידיי ,שירלי באסי, לוריין היל וג'קסון פייב. הנה בקליפ ששמתי אני אפילו יכולה לחשוב על דואט תמוה בין קייט בוש והבאנגלז. למרות שעוד לא הצלחתי לנסח מה הקטע הזה באמת מזכיר לי . אולי את השירה במונלייט שאדו.
אני פחות אוהבת שהיא משחקת את הדיווה ( הקטע שבו היא הופכת לשירלי באסי או השיר על המלחמה הקרה), כי באמת, רואים שהיא יותר מדי יודעת להנות מכדי לשחק את התפקיד הזה עד הסוף.
אני רק תוהה כשמגיעים לשורה התחתונה מיהי ג'אנל המוזיקאית . אני לא מיתממת; איך נראית הופעה שלה? כמו מופע של ליידי גאגא ? או שאולי היא מפתיעה ומביאה אותה במינימליזם ? יש פה יותר מהפקה גרידא ולגברת יש כישרון , אבל איפה האישיות של המוזיקאי?
והשאלה הזו עולה אצלי גם כשאני מנסה להתוודע לFlying Lotus
אני מצטערת, כנראה שהתחבאתי תחת סלע או חייתי במערה, כי לא שמעתי עליו עד לפני מספר שבועות. התחלתי לראות את השם שלו מציץ בכל מני מקומות מה שבסוף הגיע לכדי מסה קריטית שגרמה לי להוריד את אלבומו האחרון. אני עדיין בשלבי האזנה מוקדמים ונסיון להבין למה זה בינתיים לא מרגש אותי ( זה עוד יכול להשתנות ), אבל תחושת הניתוק גוברת כשאני קוראת את עמוד הויקי שלו. מעולם לא ראיתי כזה גיבוב של מילים ריקות מתוכן;
הייחוס המשפחתי מוזכר.
הלייבל המוערך מוזכר.
השתתפות בפסטיבל סרטים איכותי מוזכר.
אבל מה עם המוזיקה? לא הבנתי כלום .
_______________________________
אני ערה לאחרונה למספר בלוגרים שגם אם יש להם נישה משלהם, הם מרשים לעצמם לטייל במחוזות אחרים , ובמקרה שלפנינו ,פירסום מתכונים. זה מקסים בעיניי . וכך יצא שניסיתי את מתכון הפסטה עם ברוקולי של אמיתי סנדי, ואת הסלט הקיצי המרענן של מלווה מלכה. כן יירבו.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=53V7lt7H6m8]
איזה כיף שהזכרת את השיר הסופר מגניב של טום טום קלאב! בדיוק חשבתי עליו בהקשר של השיר המצחיק הזה: http://www.youtube.com/watch?v=HweU-Nc__HE
וגם אני (גם אני*3) רוצה להביע טרוניה – מה כולם מתלהבים מג'אנל?! הדבר הכי נחמד בשיר, זה שיש סוג של מקהלה. לא שוכנעתי. וגם מחשבה חיובית ב&*& שלי.. אני למטה.
אני תמיד חושבת על דלידה בהקשר של Parole
הבת שלי אוהבת להצחיק אותי ולשיר לי Coupable!
לגבי השיר של ג'נל, מה?! נתחיל בזה שכל 16 שירי האלבום התגמדו לעומת הלאנגאלאנג הזה . בהתחלה כל מה שרציתי היה לשמוע אותו בריפיט. איך את יכולה לעמוד בפניו? כל מה שאני שומעת זה לאנגאלאנג.
והמקהלה עם ההללויה? להעיף אותן, הן רק גוזלות לי עוד זמן לאנגאלאנג.
What'cha gonna do when you get out of jail?
I'm gonna have some fun!
איזה יופי זה
Who needs to think when your feet just go
וקרטיס וחברים. יפה.
קראתי את הפוסט השכם בבוקר, בווליום נמוך ובגוף עדיין מכווץ משינה, כך שקשה לי להבין איך מרגישה עם הקטעים שהבאת. מה שכן, כרגיל, המלים שלך נעימות לי, לא משנה את מה הן עוטפות או ממלאות.
יום טוב!
מרגישים שהמילים הללו נכתבו בשעת בוקר מוקדמת . הן רכות יותר :)
חייבת להביא משהו מטוקינג הדס, או חלקם…
כייף לאללה השיר הזה של טום טום קלאב
אתמול הורדתי והאזנתי לסאגה הזו של ג'אנל מוניי זו, וממש לא נפלתי, אישית, שירים חביבים יותר ופחות, לא כוס התה שלי ממש, אבל גם לא נורא…
וממה נפלת לאחרונה ? לא, כי אני לא זוכרת שנפלתי ממשהו. היה לי רגע של התאהבות משיר הפתיחה של טיים אימפלה. באמת אלבום יפה. להגיד שאני נופלת ממנו? לא .
האלבום של ג'נל עשיר, כייפי , היא מתוקה. זה יופי. ממשיכים הלאה.
אה כן, אני נופלת משלום גד :) בחמישי הבא באוזן בר.
ומהוט צ'יפ
הוט צ'יפ האחרון בהחלט טוב. את המוזיקה של שלום גד אני לא ממש אוהב, לא מתחבר, לצערי, אבל מעריך אותו. טיים אימפלה זה נחמד. זה נכון, אין ממש דברים מפילים. דווקא שני הזקנים/המתים ג'וני קאש וגיל סקוט הרון עשו טוב. יש רדיו דיפרטמנט שהם לא רעים בכלל, אוהב את זה. מוריד המון אבל אין דברים מפילים ממש. אני היום על ראפ ישן פתאום- ביסטיז, NWA, פאבליק אנמי, דה לה סול, אייס קיוב ואייס טי… מוזר
לא אני מדברת על הוט צ'יפ כתופעה. אפילו לא שמעתי את האחרון פרט לסינגל. דווקא לשני שלהם האזנתי הרבה בחודשים האחרונים.
יופי עם המוזיקה השחורה שלך!
אי אפשר לבוא אליך בטרוניות, מטרונית, אבל אפשר גם אפשר לג'אנל: ראינו, שמענו, מה עוד חדש?
לעומת זאת, ה"טום טום קלאב" תמיד יישמעו שנונים ומקפיצים כאיליו רק אתמול נולדו.
ואסיים בשאלה על גבול הטרוניה: מה הסיסמא הדרושה כדי להיכלל במומלצים שלך בצד שמאל
?
http://recieverblog.blogspot.com/
אוי ראובן ,אם הייתי מתנהלת כמוך החיים שלי היו הרבה הרבה יותר פשוטים…
מתחכמת, מה? מתחמקת, הה?
OOPS
אני רואה שעשית זאת
10X
אבל עדיין לא הבנתי איך להבין את התגובה שלך…
והספר על הנגטיביות שבפוזיטיביות…נראה…
ממממעניין
"יתר אנטגוניזם הוא מעורר אנטגוניזם בפני עצמו"
נכון. צודק, אין מה לומר. מילים כקיפודות.
Sometimes i feel like a Turk in Jerusalem
Sometimes I feel like a turkey in the snow
Sometimes i feel like a turnkey solution
Sometimes iFeel
אפ'חד לא אומר כלום על פליינג לוטוס. פיקטיש, אולי אתה ?
איזה תענוג, סוף סוף פוסט שקשור לעולמי מא' ועד ת'!
אם לא הבנת, זה מתחיל דוקא בטרוניה, לא בג'נל:-)
אני מאד אוהבת להטרונן (המצאתי מילה).דוקא נראה לי שזה אחד השטיקים שלי ברשת.
אפילו בזמנו, בynet, ניהלתי בפורום יומן שבועי שנקרא "השור הזועם" (יומן הנרגן כבר היה תפוס), בו קיטרתי על עוולות קולנועיות הקשורות לחוויות הצפיה שלי.
כן, אני חושבת ש"להיות חיובי" זה אוברייטד.
קצת יותר מדי אנרגיות חיוביות בעידן הזה שהן למעשה מילים ריקות מתוכן.
אפרופו אנרגיות חיוביות, אני רוצה להטרונן על כל ה haters פה שעשו dissing לג'נל מונאה שהוציאה את אחד מאלבומי השנה שלי בשלב הזה.
אני, בניגוד אליך, מעדיפה אותה דיוות שירלי באסי שמשחקת עם הקול ומפריזה במלודרמה כמו פה
http://www.youtube.com/watch?v=IEuPY1Q69QU
אוהבת גם את הרצועה עם סול ויליאמס, כמובן עם ביג בוי
פחות אוהבת את הבלדות הסנטימנטליות, אבל מחינתי שיר אחד חזק שלה שווה לעשרות אלבומים מלאים בינונים שיצאו בשנים האחרונות במוזיקה שחורה.
לסיום אפתיע אותך ואומר שדוקא שמעתי גם את פליינג לוטוס לפני זמן מה ולא התאהבתי, למרות שהשארתי אותו בהורדות להאזנה נוספת.
לדעתי זה עניין של העדפות ז'אנר יותר מאיכות מבחינתי.
יציאה ענקית הטום טום.לא שמעתי את זה יובלות.
אבל לא הבנתי מהו הז'אנר של פליינג לוטוס , זו הבעיה שלי. אני גם לא צריכה בעצם הגדרת ז'אנר, אני פשוט מרגישה שאין שם תוכן . טוב ,ניתן לו עוד כמה סיבובים.
וממה את נפלת השנה אחות?
כאמור מג'אנל:-)
גם מגונג'הסופי, LCD Soundsystem אהוביך,HOt chip. את Caribou די אהבתי
Strong arm steady
ועוד לא שמעתי את הROOTS החדש
To name a few.
אני רואה שבזמן שרובנו היה עסוק בבלגן של הקפה, מונדיאל ועוד כמה, הצטברו פה דברים מעניינים.
על לקבל הודעה לכך אין מה לדבר, אבל כנראה שגם הקפה למד מכאן את השדרוג הזה.
נושא מעניין , שרלוונטי לתחומים נוספים בחיים.
אפשר להקיש ממנו לתחומים וירטואליים (ואחרים)נוספים, למשל, הדרך בה אנו מגיבים לפוסטים , הסינונים שלעיתים זה עובר וכדו'.
יתר אנטגוניזם הוא מעורר אנטגוניזם בפני עצמו.
כמה שהמשפט הזה יפה ונכון. אם כך לא טרוניה, שאלה, פשוט שאלה. תיהני מהנבלנית ניוסום :-)
חכה חכה, אתה עוד לא פטור סופית מהניוסנס