יום ההולדת שלי, אז החלטתי לעשות כמה דברים שעושים לי טוב מתוך מחשבה שאולי ילוו אותי קצת יותר השנה. יצאתי לריצה, היה קצת קשה כי הזנחתי לאחרונה אבל טוב. ועכשיו אני יושבת וכותבת, כי זה חשוב לי ומשמח אותי.
קצת על אלבומי העת האחרונה:
Jesu/ Sun Kil Moon
הייתי קצת חשדנית לגבי האלבום הזה בהתחלה. שני השירים הראשונים לטעמי מאד שומרים על המרחק בין שני המוזיקאים. כל אחד עושה את שלו אבל התחושה היתה שלא נוצר משהו חדש מהשילוב. אבל בהמשך משהו קורה ואתה שוכח שזהו שיתוף פעולה, שם לב בעיקר לקוזלק ונזכר מדי פעם בקונטקסט. כרגיל אצל קוזלק יש סוג של נרקיסיזם מקסים. גם כשהוא מבכה את מותם של בנו של ניק קייב או בנה של דניאל סטיל (Exodus) הוא מדבר על עצמו. לפעמים זה מרתיע אותי, אבל לפעמים זה שובר לב.
Tortoise – The Catastrophist
האלבום הזה לא שקע אצלי בהתחלה, ואולי גם עכשיו לא לגמרי. כי יש בו משהו לא אחיד. אבל לדעת טורטויז מעולם לא היו לגבי אלבומים מובנים ( structured). החוזקה שלהם ומה שעושה אותם לטובים כל כך היא האסתטיקה האינטיליגנטית פי עשרות מונים מרוב המוזיקאים בשטח. ועם הופעת אורח של ג'ורג'יה האבלי מיו לה טנגו נדמה שכל הכוכבים נערכו בשמיים כדי לשמח אותי.
[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=W3CC-4-1PD0[/youtube]
The Resonance Ensemble -Double Arc
שני האלבומים הכי טובים ששמעתי השנה עד כה (הם לאו דווקא מהשנה) הם אלבומי ג'אז. האלבום של Resonance Ensemble מכיל כמה ממעברי השירים המבריקים ביותר. שימו לב למשל למעבר בין הקטע הראשון לשני. ההרכב, אם אני מבינה נכון הוא אנסמבל גדול של מוזיקאים משיקגו ומאירופה, כשבינהם הסקסופוניסט Ken Vandermark. אלבום אינטיליגנטי ומעניין
Larry Ochs -The Fictive Five
יתכן שזהו האלבום הטוב ביותר ששמעתי בחודשים האחרונים. מפי עוד סקסופוניסט. יש פה רגעים מבריקים כשכל שיר הוא מחווה לאמן אחר – הראשון ואולי האהוב עלי ביותר (גם הקטע וגם אובייקט ההומאז') מוקדש לוים ונדרס.מורכב, מאתגר ויפהפה. אל תחמיצו.
Glenn Mercer -Incidental Hum
יופי של דבר. מה אני אוהבת באלבום הזה? מלבד זה שהוא נעים ונחמד, אני אוהבת את הדרך שבה בחר לבטא את הערכתו לבריאן אינו. במקום ליצור מוזיקה ששואבת השראה עקיפה מאינו עשה מרסר מחווה לאינו כאילו מדובר בהמשך של האלבום או המשך העשייה של אינו של אמצע שנות השבעים. ולמקרה שהיה לנו ספק ישנו גם קאבר ל Here Come the Warm Jets אבל גיטרת הwarm jet שזורה לכל אורך האלבום. אני לא יודעת אם זו היתה כוונתו המקורית של מרסר (מהFeelies אגב), אבל כך אני מפרשת זאת וכך אני מעדיפה לחשוב על זה.
David Bowie -Blackstar
כולם כתבו ועדיין כותבים עליו, אבל הגעתי לBlack Star רק בשבועות האחרונים ואני מלאת הערכה לאלבום ולאיש. נכון, לא הייתי הגרופית הגדולה ביותר של בואי. לא בגלל שלא מגיע לו, פשוט תמיד היו מוזיקאים אחרים שהייתי קרובה אליהם יותר. הפתיע אותי כמה מותו נגע לליבי. אבל בלי קשר לכל זה Black Star מכיל כמה רגעים נהדרים והמחשבה על המוזיקאי ששמר על סקרנות ואינטיליגנציה לכל אורך הדרך מצליחה לרגש כל פעם מחדש.
[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=-zF2tsBJnpk[/youtube]
Yochai Wolf -Decomposing Composers
יוחאי הפתיע אותי השנה עם אלבום נהדר. למה הפתיע אותי? זה לא שלא חשבתי שיש לו את זה, פשוט נדהמתי מעומס הרעיונות וההשראה שהתכנסו להם בתוך אלבום אחד, ואפילו קצת התקנאתי ביכולת שלו לעבד כל כך הרבה רעיונות לכדי משהו כל כך מגובש ואף לשאוב השראות ממקורות כל כך טובים. רכשתי לעצמי עותק מהאלבום וממליצה גם לכל אחד מהם -גם לפרגן לעשייה מקומית יפה כל כך וגם פשוט להנות.
[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=wR8CElP3ACQ[/youtube]
עד הפעם הבאה
להתראות :)
גלי