מאי

 

אוסף של דברים שאני קוראת ושומעת

 

דרך האתר של ג'וליאן קופ הגעתי למוזיקאי/אמן סאונד בשם Pietro Riparbelli. קופ כתב על אלבום חדש של ריפרבלי אבל משם הצלחתי להגיע לאתר שבו מרכז ריפרבלי הקלטות שביצע (הוא או אחרים ששלחות לו הקלטות) בכנסיות שונות ברחבי העולם. האתר מאד מעניין בעיניי. הצבתי לעצמי למטרה להאזין לכנסייה ביום. נראה אם אעמוד בזה.

הנה למשל הקלטה של קולות וצלילים שנלקחו מכנסיית הקבר הקדוש בירושלים. למען האמת ביקרתי בה לא כל כך מזמן.

 

דבר נוסף שרציתי לעשות הוא לשתף אתכם באיזה עניין שנתקלתי בו בקריאה האינסופית של ספרו של David Toop שכבר הזכרתי בעבר, Haunted Weather. וכך כותב טופ על דפני אורם:

 

"….at the age of 18 she began working for the BBC as a sound balancer. During World War II one of her responsibilities was maintaining the continuity of concert broadcasts from the Royal Albert Hall. She would have to listen to the feed of the live concert with one ear while simultaneously  playing a recording of the same piece and listening to that in the other ear. if a bombing raid  forced the live performers and the audience to take cover, she would switch over to the recording so that radio listeners were untroubled by any break in the program,

 

הבאתי את הציטוט הזה כדי להראות כמה נפלאה היתה אורם ואילו מיומנויות נפלאות סביר שמשימה חשובה כזו תבעה ממנה, אבל תוך כדי שאני מקלידה את הטקסט הזה לתוך הפוסט אני חושבת לעצמי שהתחושה החזקה עוד יותר אצלי, היא כמה עושה רשם שהדרכים היו ידועות פעם. נכון היה נכון ולא פקפקו בו. לטוב ולרע. ואיזו סוג של נחישות זו לומר "מה שצריך זה להמשיך את ההצגה". להמשיך בשידור וברצף ההאזנה. התנהגות נטולת היסטריה.

 

 

Oramics Machine כפי שצילמתי אותה במוזיאון המדע בלונדון השנה

 

 

אני מאזינה לאלבום מהשנה שהוא שיתוף פעולה בין שלושה מוזיקאים : Sun Araw ,The Congos ו  M Geddes Gengras. לכאורה, עוד אלבום דאב רגאיי. אבל התוספת של Sun Araw  מאד משמעותית פה. היא משרה אוירה מהפנטת. רוחנית אפילו, ומוסיפה הרבה עומק (בקטעים שאכן ניתן לה מקום). אני תוהה אם Sun Araw תמיד מותיר עלי כזה רושם או שזהו דווקא השילוב עם החברים מהקונגוז ושות' שיוצרים איזשהו תרכובת נכונה.

 

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=Oox_24v3B0c[/youtube]

 

אלבום נוסף שאני רוצה להזכיר הוא  Bent City  של Phil Yost . מדובר במוזיקאי די אלמוני. קשה מאד למצוא עליו חומר ברשת. הוא פעל בסיקסטיז בלייבל הפולק  Takoma Records . מדובר בסוג של ג'אז אימפרוב מאזור סן פרנציסקו. יפה ומשוחרר.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=7wGBLUKIZg4[/youtube]

 

דבר אחרון ומאד רלוונטי לעניינים שוטפים. אני רוצה לשתף אתכם בדבר הנפלא הזה שנקרא Internet Archive. לכאורה שם מאד יומרני, כי הרי איך ניתן ליצור ארכיון של האינטרנט? עדיין לא הבנתי את ההיקף של המפעל הזה, אבל יש פה כמה אוצרות בלומים. כמו למשל ההופעה הזו של ההרכב טורטס אצל ג'ון פיל. עושה רושם שטורטס הוא אחד מאותם הרכבים שנשמעים אפילו טוב יותר בהופעה.

 

הנה אפשר להשיג פה את חלקה ראשון של ההקלטה הזו, ובין לבין לשמוע את חוות דעתו של פיל על כל קטע, ופה את החלק השני.

נתראה בבארבי.

 

3 Comments

  1. המממ…מזמן לא הייתי פה…תגידי, השת"פ של Sun Araw ,The Congos ו M Geddes Gengras. הוא באמת מהשנה? נשמע כאילו מראשית הטוקינג הדס. ביירן יכול היה להשתלב כאן יופי.

  2. משה עובד הגיב:

    אני חושב שמה שנוצר כאן זה באמת "צמיחה לאחור", בדיוק כמו השערות על הפנים שלי.
    פיל יוסט, שנודע יותר בתקופת ההיפים בארה"C בשנות ה60-70, בהחלט ניתן להכריזו כאדם אשר צריך לצאת מאולפני הקלטות ולןהניח לנו, השירים שלו כבר מאוסים ונגויעים יותר מדי באנטי מלחמה שכבר פשוט לא מתאימה למצב כיום.

  3. Gali הגיב:

    מעניין אותי איך בדיוק עובד העניין הזה עם שערות הפנים שלך.

    תודה על ההפניה לאולפן ההקלטות…

    אשמח לשמוע על ההיכרות שלך עם פיל יוסט , לא לגמרי ירדתי לסוף דעתך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *