אני עוקבת בפליאה אחר התופעה שנקראת 'סיכומי העשור'. לעיתים אני לוקחת בה חלק פעיל (אצל אייל רדיו פרימיום) ולעיתים כצופה מהצד (למשל בסיכום המצויין והמשביע של האייפוד הרעב) , ומבקשת שכל זה לעולם לא יגמר ושהעשור החדש לא יתחיל (אגב הוא לא ,הסביר לי שי – העשור הבא מתחיל רק ב2011) . שלנצח נדשדש בשיח הסיכומי הזה;
במקום שארגיש כאילו אנחנו מתעסקים פה בקקי ופיפי ומדברים על דברים שמעניינים בעצם רק אותנו, כל השפע המוזיקלי של החודשים האחרונים, הרגעים הנוסטלגים, גורמים לי להרגיש כאילו כולם חיים ,נושמים ומדברים את המוזיקה שאני אוהבת. Misery is a Butterfly נזרק לאוויר בנונשלנס, הסטרוקס מתארחים בכל סלון. משהו מאד קהילתי קורה פה עם הסיכומים. רב המשותף פה על החלוק בדעתו, והמשותף פה מגיע מבית טוב.
אני לא מתכוונת לסכם את העשור. כי איך אוכל להתחייב על עשור שלם? הנה הכרזתי בקול רפה אצל רדיו פרימיום שהסטרוקס הם הרכב העשור שלי ואחרי חמש דקות התחרטתי ביני לבין עצמי על שהשמטתי את שמם של וילקו. והנה אם הייתי מכינה את הפוסט הזה שלוש שעות מאוחר יותר , אולי Real Estate הנפלא שהסתובב לי היום באוטו לראשונה היה נכנס לרשימה? אין לדעת. בקיצור-סיכומי עשור נועדו למי שמסוגל להוכיח יציבות רגשית לאורך יותר מחמש דקות.
לא אני.
אם כן בפורמט שבחרתי, אני פועלת תחת השראתה של קסטה שבסיכום 2008 סקרה את האלבומים שעשו לה את השנה אך לא בהכרח יצאו באותה שנה . כל כך טבעי ונכון- הרי השנה המוזיקלית שלי לגמרי לא היתה מורכבת מדברים חדשים בלבד. הרי גם לא התקרבתי לשמוע שליש מהדברים שיצאו השנה, אז למה לי להתיימר לתעדף?
אז הנה הרגעים המוזיקלים היפים של שנת 2009 שלי. זו רשימה שטוחה והאלבומים לגמרי לא משתווים זה לזה ברמתם או אריכות ימיהם בפלייליסט שלי. הדבר היחיד שמחבר בינם הוא שהם כולם היו שם השנה עבורי ועיצבו לי אותה מוזיקלית:
Wilco -Sky Blue Sky -2006
לא . לא התבלבלתי. אני יודעת שהאלבום הזה הוא משנת 2006, ושלוילקו דווקא יצא אלבום אחר השנה שקצר הרבה תשבוחות. אבל אני התוודעתי דווקא לSky Blue Sky השנה . לא כל כך איכפת לי איפה הוא ממוקם בדיסקוגרפיה של ההרכב מבחינת איכויות . נמוך יותר מ Yankee Hotel Foxtrot ודאי יגידו רבים. או אחרון .אבל זה באמת לא משנה. עם רגעים נפלאים כמו Impossible Germany . ההרכב הכי אינטימי לי מזה שנים רבות.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=kmI7SiLe4Vw]
The Meat Puppets – Up on the Sun- 1985
עם בובות הבשר יש לי רומן ארוך בשנים. רוב השנים הקשר שלי איתם התנהל דרך האלבום המאוחר יותר שלהם -Forbidden Places ,ותמיד חשבתי שהוא גאוני . פשוט כי הוא היה האלבום הספציפי שלהם שעשה את דרכו לדיסקיה שלי יחד עם זוגיות חדשה. את השלישי של הבובות הכרתי השנה בהאזנה מקרית בספריה של האוזן ברעננה ( ז"ל) . לא רק שמימיי לא הכרתי שלמות כמו בשיר "Two Rivers" , אלא שאני עדיין מתקשה להאמין שהאלבום הזה נעשה באייטיז. אני אוהבת לגלות הרכבים על זמניים שעשו מוזיקה שאין לה שום קשר לדברים האחרים המרכזיים שנעשו באותה תקופה. יהיה מעניין להרכיב רשימה כזו פעם. לצערי תאלצו לצפות בקליפ למטה דרך יוטיוב.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=5YBqwfW-NEU]
Deerhunter -Microcastle -2008
הציעו לי את The Pains of Being Pure at Heart . הציעו לי M83 . רק פה אצל צייד הצבאים מצאתי נחמה. קצת פייבמנט, קצץ יו לה טנגו , הרבה סוניק יות'.
זו לי ההיכרות היחידה עם הבחור למרות שאני יודעת שיש לו עוד הרבה מה להציע.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=T1JHdSBibO8]
Robyn Hitchcock -I Often Dream of Trains /Black Snake Diamond Role /Goodnight Oslo
זו היתה שנת היצ'קוק שלי. התוודעתי אליו לעומק השנה דרך שלושת האלבומים הנ"ל. התקשתי לבחור אלבום אחד. לשמחתי אחד מהם אפילו יצא השנה והוא מצויין. היצ'קוק ורסטילי ומרגש והוא חבר חדש שלי מ2009. ממליצה גם לקרוא את הפוסט שכתב על האחרון שלו לפני כמה חודשים יאיר יונה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=pdqyzkZZc7c]
Tim Fite -Fair Ain't Fair – 2008
לגמרי במקרה ולא ברור לי איך, נפלתי על פייט השנה. האמת היא שלא קראתי עליו בשום מקום, פרט לאותה פעם אחת שגרמה לי להתוודע אליו. פייט עדיין צריך להוכיח לי שהוא לא הבלחה מקרית של אמת. השירים שלו לגמרי לא אחידים ברמתם אבל יש בו משהו מאד ישיר ואחר. הוא לא בדיוק מוזיקאי, הוא תופעה של איש. הרגע גיליתי שהוא הוציא אלבום גם השנה. צריך לבדוק אותו.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=-ApqLm_7IYc&NR=1]
The Wolfgang Press- Standing Up Straight /Queer
אני כבר חצי שנה רוצה לכתוב פוסט על וולפגנג פרס. רוצה אבל מהססת – כי הם יותר מדי מרגשים אותי מכדי שאוכל באמת לתפוס את המרחק ולכתוב עליהם משהו אינטיליגנטי . גם התקשתי לבחור את האלבומים, אבל הנה בכל זאת שניים מהאלבומים שנטחנו אצלי באוטו השנה. אולי יותר מכל מוזיקה אחרת.
לצערי מיקבץ הוידאואים שלהם ביוטיוב דליל ביותר ואין קטעים משני האלבומים שציינתי. הלהקה נולדה מתוך הרכב בשם Rema Rema ,גם על 4ad . דווקא עבור האחרונים העלו הרבה קליפים – הנה דוגמא. אני חושבת שהקטע הזה מעולה-לא בהכרח מוזיקלית -הוא כל כך אקפסרסיבי ובלתי מתפשר ואיזו פתיחה נפלאה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=fUuJeRsuctY]
Joanna Newsom- Ys -2006
לא ברור למה הגעתי אליו רק השנה – כל הטוטאליות שאני מחפשת מזמרותיי סתורות השיער.
איך אני אוהבת שהיא נרתעת באופן כל כך נוירוטי מצפצוף המיקרופון בהתחלה או הטפיחות הכאוטיות על הנבל. אני חומדת כל מחווה קטנה בקליפ המסויים הזה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=a3MwfSGUqjg]
Pere Ubu- The Modern Dance /Dub Housing- 1978
בזמנו בדה מרקר , החלטתי לצאת למסע היכרות עם Pere Ubu . הצהרתי על תחילתו של הפרוקייט עם אלבומם הראשון The Modern Dance ותגובות הצופים היו צוננות. עם עצמי ובהחבא המשכתי לאלבומם הבא אבל בהעדר תמריץ, המסע נפסק- למרות שמאד אהבתי. רק עכשיו אני מבינה ששני האלבומים נוצרו באותה שנה- סוג של מחלת נפש.
הנה שיר- לא מאף אחד מהאלבומים הללו:
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=DJXR0L4lKBM]
M. Ward -Hold Time -2009
אחחח. כמה כיף שהאלבום הזה יצא השנה. כמה הוא יפה וכמה יפה הוא שיר הנושא שלו. בעיניי M בשיר הזה הוא סוג של ג'ון לנון. זו מסוג המחמאות שאני לא מרבה להשתמש בהן אבל יוצאות לי לפעמים- אני אומרת את זה גם על רוברט פולארד . רק עליו ועל M ,למרות שהם שונים לגמרי. אני בעד שיעיף הצידה את העלמה דשנל עם עיניה היפות והגדולות , ויעשה שירים כאלה- רק כמו hold time.{ אגב בועז כהן כתב אתמול על Cant Get it Out of My Head של ELO ואני מסכימה עם כל מילה, אבל חשבתי לעצמי שגם השיר הזה של M יש לו את המנון הפופ עליו.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Brsw4znRq34]
Roy Harper
טוענים שהוא מוזיקאי של מוזיקאים ואני טוענת שהוא מרגש של מתרגשים. משמח של משתמחים. מענג למתענגים ועוד יותר מזה. השנה העמקתי התרגשתי , התענגתי והשתמחתי.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=lCQM25d1z2A]
Captain Beefheart & The Magic Band -The Dust Blows Forward
האדון דון – הפך את השנה שלי לקצת יותר שרוטה ויצירתית.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=HE32tcojArI]
Lisa Germano – Magic Neighbor -2009
אחת המוזיקאיות-נשים האהובות עליי ביותר. ייחודית, ורסטילית ,עם עוד תוספת נאה לדיסקוגרפיה שלה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=SQ3RagACy4M]
Tom Waits – Glitter and Doom Tour -2008
מה שהכי משמח בהאזנה לאלבום הזה היא התובנה שעוד כוחו בידו לרגש ועוד כוחי בידי להתרגש. יפהפה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=dVciPydp3-s]
Pete Doherty- Grace/Wastelands- 2009
אני חותמת עם אלבום השנה שלי -כלומר מתןך אלו שיצאו השנה והזדמן לי לתפוס אותם בזמן אמת. אמרתי את זה מספר פעמים ואומר עוד- לדוהרטי יש את שיעור הקומה שנהגנו לראות לפני שנים רבות מהפרונטמנים (בעיקר האנגלים)שלנו . והוא היחיד- לא קזבלנקס, לא טרנר ואני מצטערת אבל גם לא בנקס.
האלבום הזה הפתיע – אמר לי חבר- דוהרטי הפתיע אפילו את עצמו.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=P5-QFRBTmHg]
איזו סקירה נהדרת!
קצת קשה להגיב לכל כך הרבה חומר משובח בבת אחת.
ווילקו הפכו כבר לסוג של קונצנזוס .אוהב בין היתר, מאד, את נגינת הגיטרות שלהם.
מיט פאפטס לא עולה שם.
דירהאנטר , שהבאת לנו כבר קודם, קטע מצוין.
וולפגנג פרס, או בגרסה של רמה רמה שהבאת, לא הכרתי, וזה אחד הגילויים המיוחדים שלי כאן, מעולה.
ג'ואנה ניוסום, כל מה שתיארת על הקליפ ומחוותיו אכן מתקיים שם.
לא מזכירה, במניירות הקוליות, זמרת אחרת שאת אוהבת?…
פרה אובו, יתכן שגם אני הייתי בין הצנוניות של אז, הקטע שכאן שינה קצת את דעתי.
לגבי מ.וורד, האם התכוונת שבועז כהן כתב שהוא מזכיר לו את ההוא של elo?
רוי הארפר, אני שמח שהוא ממשיך ליצור, הכרתי בעיקר את הקודמים שלו. הקטע כאן יפה.
בנוגע לדורהאטי, כבר הבעת את יחסך המיוחד אליו, בעבר.
אבל בקטע כאן הפלת אותי, הפתיע גם אותי.
שלום שלום – טוב לראות אותך פה- מעמיק, יסודי ומפרגן כתמיד .
ג'ואנה ניוסם בהחלט מזכירה את קייט בוש ולא רק בנפתולי קולה אלא גם בטוטאליות .
בועז כהן לא התייחס למ וורד -אבל הפוסט של בועז כהן היה בראשי כשכתבתי על וורד ועל השיר הזה -HOLD TIME
אתה יודע , זה הקטע הראשון של רוי הארפר שהכרתי -הוא ממש לא חדש. אני רואה שאלבום האולפן האחרון שלו יצא ב2000.
שמחה שאנחנו רואים באותה עין לגבי מר דוהרטי.
מיט פאפטס- תלחץ על האופציה לצפות דרך יוטיוב שם בקליפ.
אגב השיר המסויים הזה של דוהרטי הוא הטוב באלבום. שיר חד פעמי. משהו מאד חכם קורה שם עם השירה שלו. אבל האלבום כולו מצויין.
תודה שאת מחמיאה, אך זה לא נקרא מעמיק/יסודי. כמות החומרים שרצה היום קצת מקשה על כך.
לצורך כך צריך, כפי שתיארת שאת עושה, לחרוש באוטו וכו'.
הצלחתי עם המיט פאפטס, שמעי קטע נפלא, לא יכול להימנע מהשוואות מחומרים שאני מכיר מה- 60-70 (מתי כבר אפסיק עם זה?!) הזכיר לי דברים מוקדמים של פינק פלויד וגם של הוולווט.
בנוגע לרוי האפר, הכל יחסי כמובן, כשדיברתי על מוקדמים שלו התייחסתי ל70-80.
ולגמרי הגיוני שחשבת על ההוא של elo בהקשר שם.
הרבה דברים שצריך לבדוק בעקבות הפוסט הזה…
תודה
איזה יופי.
יש לי הרבה עבודה בעקבות זה, אני רואה.
אני חייבת לציין שאחרי כ"כ הרבה התעסקות במוזיקה שחורה בימים האחרונים זה ממש משב רוח מרענן:-)
את ג'ואנה ניוסום דוקא זנחתי אחרי אלבום הבכורה היפה, אבל היא בהחלט מעניינת.
מסכימה לגבי דוהרטי ובובות הבשר.
כל שנה עם הסיכומים אני אומרת לעצמי שאתחיל להאזין לכל האלבומים שפספסתי ומומלצים וזה לא כ"כ קורה…
מה שכן החלטתי זה לרכוש את כל אלבומי המוזיקה השחורה שאהבתי העשור (חלקם הורדתי).
מגיע להם הכבוד ואת הכסף שלי.
כרגיל אצלך, אני יוצא ברגשות מעורבים, והאמיני לי, מדובר במחמאה. אני מהנהן למשמע חלק מהבחירות שלך, ולבגי אחרים, נדלקים לי סימני שאלה בעיניים, כמו סימני ה- $$ בסרטי אנימציה. רק ה- meat puppets הם מקרה אבוד בשבילי. הם מביאים לי את הנרבים. ואסיים בהמלצה: הרכב שנקרא The XX
חבל"ז. באחריות. לא טוב, לא כסף.
היי ראובן
איך היה בונמאסה?
דווקא המיט פאפטס מביאים לך את הנרבים? היתכן?
אתה מכיר את זה שמישהו עושה לך נעים בגב ואתה לא רוצה שייגמר? או את אפקט המשקה האלכוהולי שמהווה את הסף בין שיכרות יתר לנעים בגוף ואתה רוצה לבקבק את התחושה? האזנת לאלבום המסויים הזה?
טוב אני אפסיק להיות כפייתית.
לגבי XX אם זכרוני אינו מטעני ,אני לא התחברתי, אז הנה אנחנו שווים :)
בונאמסה היה מ ע ו ל ה. היית חסרה שם.
המיט פאפטס מנסרים לי את הלילה, כמו שאמר מישהו לפני, על משהו אחר. אין לי בעיה עם מוזיקה עצבנית, תרתי משמע, אבל הם כנראה עברו את הסף שדיברת עליו. מה שמזכיר לי את soul coughing שפעם הפניתי אותך אליהם: גם הם תזזיתיים, אבל מלודיים ומיוחדים, לטעמי. לגבי XX: אמנם החזרת לי נא באוזן והשתווינו, אבל יש כל כך הרבה דברים שאנחנו מסכימים עליהם, ורואים עין בעין וחושבים אותודבר וכל זה, אז אני רגוע. אבל עכשיו, אני עומד לקלקל את שמי לגמרי: לא בטוח שאני הולך לפיקסיז. הה.
לא ,זה בסדר עם הפיקסיז. אני מכבדת את מי שמעורבב עם עצמו בנושא.
כמובן שאני אהיה שם אבל.
כמובן שהייתי בין הראשונים לקנות כרטיסים ביום חמישי.
כמובן שהגבתי שלוש תגובות היסטריות אצל בדלי שכתב על ההופעה.
כמובן שלא אצליח להחיות ריגושים שם.
כמובן שאפצח שם בהדבנגינג ככלב אנדולוסי משוגע.
כמובן שאחיה
:)
קראתי, ונתת לי תיאבון גם לסכם את 2009. אבל אז נזכרתי שאין לי שום מושג מתי 2009 התחילה, וחוץ מזה אני שונא ציוני תאריכים (אגב, העשור נגמר עוד שבוע). נחמד לסכם ב 2009 את מה שנחשפת אליו ב 2009, זה גורם ל 2009 להתפרש על מימדים שהיא לא חשבה שהיא תגיע עליהם, אי אז.
טוב, על ווילקו אני חייב לך תודה עוד מימי האתר ההוא. והשיר שהבאת הוא אחד מהאהובים עלי שלהם.
גם שם הצטרפתי למקהלת הלא מתלהבים מהמיט פאפטס, אם כי ההיכרות שלי איתם החלה והוכתמה במופע האנפלאגד האיום שלהם. אגב אמת, אין משמעות לאמת במוזיקה. לא מזיז לי את קצה השערה שיצאה לי מתוך האף ותלשתי אותה בפינצטה. לכן טים פייט, שיהיה בריא, שיהיה בריא.
פר אובו הם סבבה, וגם דירהאנטר הצליחו לעבור לי את ה IPOD בלי שהותירו מישקעים בחומר האפור, לא לטובה ולא לרעה.
אני לא אעבור אחד אחד, כי זה מייגע.
שנה טובה. הפיקסיז כבר הגיעו לסיכום 2010, אני מבין. אני מתחיל להתגעגע ללאונרד כהן.
הפיקסיז היו נכנסים לסיכום עשור הניינטיז שלי. אולי אפילו האייטיז בדוחק. הם העביר את ימי בתיכון שלי בנועם ובנביחות.
מופע האנפלאגד של הפאפטס? האם אתה במקרה מתייחס למופע בו התארחו אצל נירוונה? אחד הרגעים היפים במוזיקה בעיניי.
אני מנצלת את התגובה שלך כדי לומר שהייתי מכניסה לסיכום שלי גם את ליסה ג'רמנו עם האלבום שלה מהשנה וכמובן את קפטן ביפהארט -אני פשוט לא אוהבת להכניס דברים מהרגע האחרון לסיכומים.
סוג של ממלכתיות מתחשבת כזו.
נירוואנה עם הפאפטס באנפלאגד מראה שגם אנשים על סף התאבדות יכולים להיות מאוד משעממים.
האזנתי שוב לדירהאנטר, ואני משנה את דעתי – יש בהם משהו. אנא ידעי אותם כדי שלא יהרס להם הסילבסטר של סוף העשור.
וטום וויטס הוא הלאונרד כהן של אניני הטעם…
אה, והערה לכולם -קשה, אני יודעת שקשה לצלוח את העוויותיו של דייויד תומאס בקליפ של פר אובו ,אבל הקליפ הזה הוא אחד הטובים שראיתי מימי. נא לצפות עד סופו.
"ובנביחות" ?
כן כן -בנביחות
הכוונה היא לנביחות ואף קרקורים של בלאק פרנסיס בשירים כדוגמת Broken Face
או לקטע קצר בBone Machine
או כמובן כמובן בRock Music
למשל דקה 1:47-1:48 בקטע הבא
http://www.youtube.com/watch?v=v3r-xMt9JmM&feature=related
קרקור קטן של בלאק=עדנה שלי
נביחות שאני משחזרת בעצמי בחדווה בדרך לעבודה בשבוע האחרון מאז היוודע דבר בואם.
:)
אוקי, גוט יו,
אז להביא אתי רסן ל-9.6.10? בתקווה שבאמת יהיה.
גם אני מתכנן את השיחזורים…
לא .פשוט לבוא ולשמוח ביחד :)
נשברתי ועדכנתי את הסיכום עם שלושה אלבומים נוספים- של ג'רמנו, טום ווייטס וקפטן ביפהארט.
למען הדורות הבאים, אתם יודעים….
אבדוק את כל מה שהמלצת עליו ואני לא מכיר.
רציתי להמליץ לך על שיר חמוד מאוד של "הרמן דיון", יש לי הרגשה שתאהבי –
http://www.youtube.com/watch?v=eKx6kMZueig
איתי אחלה שיר. עוד לא הצלחתי להבין את מי הוא מזכיר לי -לכאורה בשירה קצת את סטיוארט מורדוך אבל אני חושבת על מישהו אחר.
ג'נס לקמן שר קליפסו, אולי, לאלבום קוראים, אגב "לשנה הבאה בירושלים".
שרוטה ענקית שכמותך.
הרמת עכשיו את הפוסט הזה בכמה רמות (טוב, סתם, גם קודם היה).
וידוי -ראיתי קפטן ביפהארט, אמרתי לעצמי, מאיזה אוב היא הביאה את זה לעשור הזה? מכיר אותם מה 60/70.
לא ידעתי שהם חזרו , מסתבר מ-2003 , לפעילות.
וטוב, אני מתקדם בקצב ובסינון שלי עם האלבומים החדשים שיוצאים (גם את כתבת פעם משהו דומה-להערה שהעירו לך , אם כי את עושה את זה מהר ממני).
איזה קטע ענק הבאת עם האיש המחופף הזה, רץ להשיג!
וטום וייטס,לא צריך להרבות במילים.
ג'רמנו, לא מכיר מספיק, דורש כנראה להאזין לעוד חומרים.
בנוגע לאתר ה"רסן", אל תצפי ל"מפגש השכבה" שהיה ב-בונאמאסה,
סביר שיגיעו לשם כמה "עשרות" אנשים יותר(אם ניפגש שם במקרה, תוכלי להכיר את בתי הגדולה).
ואאו כמה כתבתי כאן,תבלי גם בשבילי אם עושה זאת הערב.
בבונאמסה היה מפגש השכבה? :)
המג'יק בנד התאחדו , בלי ביפהרט- הוא כיום מסתפק בפיסול.
מתה כבר לראות הופעות עם ביתי . צריכה להתאזר קצת בסבלנות. כרגע מתוכנן דובוני 'כפת לי בשלישי.
את צודקת.
אבל הביצוע לשיר ששמת הוא מתקופת הקפטן (לכן אולי בלבל אותי).
מה שמסתבר הוא שבאלבום של המג'יק, משנת ,2005 הם הקליטו שוב את השיר הזה, שהופיע כבר באלבום הראשון של הקפטן, שם השתתף, יחד עם הקפטן ורבים מעניינים נוספים, גם הזמר הנוכחי שלהם- ג'ון פרנץ'.
בכל אופן זה אחד ההרכבים המעניינים והמקוריים, האהובים עלי, ואולי, ברשותך, יגיע משהו, במקום האחר, כשתבוא המוזה.
לא יכולה לחשוב על מישהו טוב יותר לכתוב עליהם
במקום האחר או בכל מקום אחר.
:)
לא יודע מדוע לא קיבלתי הודעה על הפוסט החדש הזה, כי אני רשום, מוזר…
יופי של פוסט אישי, סיכום אישי שלך
יש כאן יוצרים חשובים ולהקות חשובות, כמו פר אובו הייחודיים, כמו רוי הארפר, רובין היצ'קוק
אני ממליץ מאוד על האלבום של ווילקו מהשנה הזו שנגמרה לה, ועל רוב החומרים שלהם, וממליץ מאוד לבדוק עוד דברים של דירהאנטר כולל ובמיוחד התקליט שהוציא השנה תחת השם אטלס סאונד
אבדוק הכל שרון, אבל אני כרגע עם דינוזאור ג'וניור סופסופ. תגיד מה זה השיר חמש הזה? הוא מדהים!!! מאד מאד SEBADOH
והכל פה מלא בבאגים עם העדכונים והתגובות. מה לעשות.
סליחה שקמתי רק עכשיו מהסילבסטר.
יש לך טעם יקר (ישר לחמניות הלכת)
באמת שאת מעשירה את עולמי המוזיקלי
אצא לבדוק
:)
ברוך השב
"סיכומי עשור נועדו למי שמסוגל להוכיח יציבות רגשית לאורך יותר מחמש דקות."
אהבתי את תימצות הרגשתי ודעתי:-)
שמחה לראות שסוף סוף הגעת לדירהאנטר, באמת אלבום נהדר לטעמי, כמו עוד כמה שהבאת לפה ושהזכרת אותם במהלך השנה שחלפה.
אני מאמינה שאת החשיפה לרוי הארפר קיבלת משי אם אני זוכרת נכון הוא חובב מושבע שלו:-)))
ניתראה בפיקסיז…אבל יש לי הרגשה שתגענה לפה עוד כמה הופעות שוות בין ינואר ליוני 2010 .
שנה טובה גלי.
היי אורית
מקווה ומאמינה שאת צודקת לגבי הופעות נוספות העושות את דרכן אלינו.
אני אפילו אספיק לחטוף איזה אחת או שתיים בלונדון לפני.
אתם עושים חיים אתם. נראה לי שמפגש השכבה לא היה בבונאמסה (נפגשתי שם עם אורית וריקי דרלינג. איפה היו האחרים?) אלא מתרחש כאן. כולם נפגשים בבלוג של זו שגדלה לאחור. אבל כמה מעביין שזה כמו שלוחה של הקפה
חחחח, ראובן שכחת את עופר SRV,מ*כל וסמואל. אבל סלח לקליר הוא לא היה שם בכלל אז הכליל:-))))
לאורית: לא יודע מה דרלינג ניקי שמה לי בבירה, אבל אני זוכר שהכרת לי את מ*כל בדרך החוצה. איפה התחבאו SRV וסמואל?
תגידי, זה רק נראה לי או שאנחנו מתכתבים פה בלי השגחה. איפה בעלת הבית?
יופי של סיכום. שמחה שמצאתי שם גם לא מוכרים (=אפשרות להתכרבלות עתידית).
ווילקו אהובים משכבר, דוז פואה.
מיט פפטס דורשים וויסקי בגרון תוך כדי האזנה (אבל אני בכלל לא שותה וויסקי אז אני לא יודעת מה אעשה).
דירהאנטר – ברור. הרבה יותר מחיוך מנחם. אפשר להתחיל לרוץ.
היצ'קוק – חדש לי. אצטרך לשוב אליך בנושא שלו.
צחוקים עם טים פיט. גם לא הכרתי ואיאלץ לרחרח כשהנחיריים שלי יהיו קצת יותר פנויים.
וולפגנג + Pere Ubu בפרטייה – ידיים למעלה, רגליים באוויר, באמצע הרחבה, אבל לא בסוליקו באוזניות. נכון להיום לפחות.
ניוסאם – זוכרת אותך מתרגשת אתה אי שם במעמקי החום המהביל של הקפה… :)
מ.וורד – לא צריך another word. טעימי. (לא התאפקתי).
הארפר – לכל צליל הזמן שלו וזה של הארפר טרם חדר לי.
תמשיכי בבקשה (רעיונות: סיכום שבועי, חודשי, רבעוני).
המממ.. ויסקי בגרון תוך האזנה. הצעת הגשה חביבה ביותר למיטס. אני מניחה שזו האמירה הכי חיובית עליהם שהופיעה פה בתגובות אז אני שמחה בה.
לגבי סיכומים, לא נראה לי שיצטבר לי מספיק חומר לרבעון ובכלל ,אני מאד מסוכסכת עם עצמי לגבי סיכומים ( כמו לגבי רוב הדברים בעולם) אז נחיה ונראה.
תמיד שמחה לראות אותך פה.