סיכום שנת 2011

היי

הנה הסיכום שלי. בחרתי הפעם להקליט אותו כפודקאסט משתי סיבות- האחת היא שאני מתגעגעת להקלטת הפודקאסטים. אם מישהו מחפש פרוייקט משותף של הקלטת תוכניות מהסוג הזה אני אשמח לקחת חלק.

הסיבה השנייה היא שהפודקאסט יחייב אתכם להאזין באמת למוזיקה, בניגוד לפוסט סיכום שסביר שתרפרפו מעליו ותסתפקו בלראות את השמות והבחירות שלי.

התנצלות אחת- משום מה אני קוראת לאלבום של סטטסון שלוש פעמים בשם הלא נכון  Judges  ,שהוא שם הקטע המרכזי באלבום, אבל שם האלבום הוא דווקא New History of Warfare Vol 2

אז תתעלמו. אני לא רוצה להקליט מחדש….

 

האזנה נעימה. אשמח לשמע מה דעתכם.

 

גלי

 

 

להורדה ישירה של הפודקאסט

לערוץ שלי בicast

13 Comments

  1. ראשון :-)

    אני מקשיב עכשיו. איזה כיף !

  2. שרון רז הגיב:

    אוקיי. גלי תודה. סיימתי האזנה מלאה עכשיו. היה כייף, טוב שעשית את הסיכום ככה. הייתי אומר שלפי הסיכום הזה הטעם שלנו שונה בחלקו הלא קטן אבל בסוף הסיכום קיבל תפנית לכיווני. גם אני חושב שהאנקס ושאנון נישתיים מאוד וזה יותר מדי. את רוב האלבומים אצלך שמעתי השנה כך שאני יודע את דעתי עליהם. טיוןיארדס- לא מתחבר אליהם. וואט ככה, מינרבה מעניין אבל לא מרגש. מטרונומי נחמד מאוד, שבו הצרפתים די מגניב באמת, תודה לאסטרו. נלס קליין כבד עליי. אני חושב שיש אלמנטים שכלתניים רבים אצלך, כאילו בקטע של מסקרן, מעניין, אחר באמת אבל לא מספיק מרגש. אותי לפחות. אני מבדיל בין מעניין ושונה לבין מרגש. בצד שלך עם רדיוהד. לגבי סטטסון- שוב- מרתק במקרה זה, רגעים מהפנטים, אני לא מרגיש צורך רב לשמוע את זה שוב ושוב. הוא באמת עושה משהו טכנית חדש, לא בהכרח נוגע כל הזמן. ובסוף בסוף אני איתך, עם שני אלבומי השנה שלך של וייל ודראגס. מצויינים. אמרת שם משפט מפתח "לא צריך להתאמץ לאהוב אותו". אני לא מתאמץ אף פעם, לכן רק אלבומים שמרגשים אותי זוכים. את צריכה לשמוע את קייט בוש. זה היה רמז. תודה על הפוסט הזה לאוזן.

    1. מצחיק, התגובה שלי היא בדיוק ההפך מהתגובה שלך :-)
      (היא מופיעה כמה דקות אחרי התגובה של שרון אבל כתבתי אותה במקביל)
      לא הקשבתי לאלבומים האלה, אני אפילו לא יודע איפה אתם מוצאים אותם (ואני אשמח לדעת). גם לי הם נשמעים שכלתנים, זה אומר כנראה שלגלי יש שכל :-) אבל אני מתרשם שהיא כן מתרגשת מהם

  3. ולאחר שהאזנתי עד תום:

    נפלא ! נהדר ! חוויה !

    ממש כיף להיכנס לראש שלך, המוזר-מצחיק הוא שאני מצליח להתחבר (באמצעותך) לכל הדברים שהבאת חוץ מאלבום השנה שלך והסגן שלו. דווקא האלבומים האלה שהם יותר ספרינגסטינים ושאת כל-כך אוהבת לא מדברים אליי. זה מוזר כי אני דווקא מאד אוהב את ברוס ספרינגסטין, והאמת שלא הייתי מנחש שאת אוהבת אותו.

    אני מקווה שזה גם יעודד אותך לעשות עוד פודקסטים כאלה, אחת לחודש יכול להיות ממש נחמד. יש לך טעם מיוחד ולמרות שאנחנו מסתובבים באותם מקומות באינטרנט נראה לי שעדין אני לא ממש מכיר אותו.הפורמט מתאים לך מאד.
    לסיכום לא הפתעת אותי בכך שזה היה יוצא דופן, הופתעתי מכמה שאני לא מכיר דברים שהשמעת.

    אני כנראה הולך להקשיב לזה שוב

  4. Gali הגיב:

    תודה חברים.
    שרון, אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם – ההבחנה שצריכה להעשות היא באופן שבו אני מתייחסת לעשייה המוזיקלית: כמוזיקלית נטו או כסוג של אומנות וצורת ביטוי. זה אולי נשמע שטותי ,אבל היחס שלי למוזיקה שאני אוהבת הוא רב מימדי- הוא יחס ליצירה המוזיקלית הוא יחס למוזיקה כאמנות והוא יחס למוזיקה כערוץ ביטוי.האהבה שלי לקורט וייל נובעת מכך שמבחינה מוזיקלית קל לי ונכון לי ומתחבר לי לאהוב אותו. האהבה שלי (רגש, לא שכלתנות כמו שאמר אייל) למריה מינרווה היא אהבה לאופן שבו היא מבטאת את עצמה. גם כתבתי על כך פעם-היא אמנית עבורי לפני שהיא מוזיקאית. לא ספרתי, אבל לדעתי בפודקאסט הזה אני מזכירה את המילה יצירתי בהטיות שונות לפחות 10 פעמים. זה חשוב לי. זה גם משהו שאני הייתי רוצה להיות. ולכן לפעמים אני מתרגשת ממישהו שכתב שיר שבנוי נכון ולפעמים אני מתרגשת ממישהו שהצליח לעשות משהו אחר ולגרות.

    בנוסף, המילה "מרגש" היא לחלוטין סובייקטיווית. כי אני יכולה להתרגש ממשהו שמהווה עבורי גירוי אינטלקטואלי- וזו עדיין תיהיה התרגשות טהורה. מה זה משהו מרגש? שיר של אייר סאפליי? אני יודעת שאינך חושב כך.

    1. אני חושב שנטפלנו למילה "רגש" יותר מידי. הכוונה היא שישנה איזו התעלות. אפשר להרגיש התעלות ממשהו שהוא יותר מתוחכם/יצירתי/שכלתני/עשוי בקפידה/בנוי במחשבה תחילה, אבל אז זה דורש בדרך-כלל מאמץ. יש כאלה שמוצאים במאמץ הזה את רוב הסיפוק והיופי, ויש כאלה שאין להם כוח להתאמץ.
      זה גם תלוי לדעתי בעוד גורמים כמו כמות המוסיקה שמקשיבים לה (אצלי זה השפיע לרעה בנושא של התעמקות במוסיקה).
      וזה גם קשור לטעמים ולמטען המוסיקלי הפנימי שצברת. אני למשל צריך להתאמץ (מעט) בשביל להקשיב להיפ-הופ, אני בטוח שלאחרים זה הכי טבעי בעולם.

  5. Gali הגיב:

    אייל אחרי שאוודא שאנשים באמת הקשיבו לפודקאסט (בעוד כמה ימים) אני אשים פה גם רשימה של האלבומים שיהיה קל יותר למצוא :)

  6. רומי הגיב:

    כיף לגדול איתך אחורה במרחבי 2011, גלי. מצפה לרשימת אלבומים. תודה!

  7. y הגיב:

    תודה . באמת דרך מיוחדת ומושקעת לסכם שנה. ונכון – אני בספק אם הייתי שומע הכל אם היתה רק רשימה. שמעתי את הפודקאסט פעמיים כשאת רב הדברים לא הכרתי כלל מתוך העובדה שממש לא חשוב לי לשמוע דברים חדשים מחול במהלך השנה (בניגוד למוזיקה מקומית). חלק היה מעניין , המיעוט היה מרגש לזמנים קצרים (אין לי ברירה אחרי התגובות כאן) וחלק לא אהבתי. בכל מקרה היה טוב לדעת יותר על מה שיצא השנה ויותר מכך לשמוע איך את מתחברת אליהם שזה היה מעניין ומרגש תמיד:) נלס קליין והבחורה האסטונית היו מאלה שיותר הגיעו.

  8. Gali הגיב:

    תודה רומי ויאיר.

    יאיר יופיפ\ של בחירות- נלס קליין ומריה מינרווה. אני צריכה להודות גם לך השנה, היכרתי בזכותך כמה דברים נהדרים ו….הם אכן לא יצאו השנה :)

  9. עדי הגיב:

    סיס, הפודקאסט שלך היה הסיכום הראשון ששמעתי/נחשפתי אליו ואני רואה בו הזדמנות מצויינת-כמו שכתבו פה לפני- להתמקד בכמה אלבומים שפספסתי השנה.
    מוזיקלית המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לתת לך היא שאת מה שלא הכרתי הורדתי כמעט ללא יוצא מהכלל.
    רגשית/שכלתנית/אמו היה לי ממש כיף לשמוע אותך מהמקום המיוחד רק לי שמכיר אותך like no other:-)
    אהבתי את הפכים ששיתפת בהם (והא לך פך נוסף, הידעת שקורט וייל היה נהג משאיות בעברו הרחוק?), אהבתי את המחויבות החצי סמויה חצי לא למאזינייך לעניין וללתת סיכום אחר.אהבתי את ההתחבטויות הפנימיות בינך לבין עצמך שקיבלו ביטוי ואהבתי את טעמך שגם כשהוא שונה משלי (וזה דוקא קורה פחות משחושבים) הוא מעניין.
    ולענינו של דבר, חידדת לי ששבו יצאו השנה מה שהופך את האלבום לאחד משלושת אלבומי השנה שלי (עוד נמצאים שם הביסטי בויז וקולין סטנסון).לגבי האנקס והפנקטס שלו (חמוד!!!), מאד חן בעיני.הזכיר לי לא מעט את פאן בוי 3 ובננה רמה!
    את שאנון והצדפות ניסיתי להוריד השנה ולא הצלחתי, והנה עכשיו כן.
    מטרונומי- אני זוכרת שאהבתי את השיר הזה כשהעלית אותו בפורום.אוריד עכשיו את האלבום.האגודה למלחמה בסמים כבשה אותי, כידוע, בשבועות האחרונים ממש ברגע האחרון ואת קורט וייל גם קצת פספסתי.
    אני חושבת שאי ההסכמה המשמעותית היחידה שלי היא לגבי רדיוהד, כן, אני במחנה השני.ואני ממש מופתעת מהקטע ששמת שפשוט לא נשמע כמוהם.בחיים לא הייתי מנחשת (לא הקשבתי לאלבום).
    לגבי טיון יארד לא בטוחה ולגבי אלת הנקם, המושבעים עדיין מתדיינים.אני אוהבת את הדאביות והביטים הכבדים, אני לא לגמרי בטוחה שלא מדובר ב"תרגיל" ואני שונאת תרגילים גם במוזיקה וגם בקולנוע.אבל אני אבדוק אותה לפני שאחרוץ אץ דינה.
    בקיצור ,שמעת את הפודקאסט פעם וחצי ונהניתי מכל רגע.
    תודה!
    הביקורת היחידה שלי היא שאת כנראה בחרת את הקטעים הכי טובים מהאלבומים ובכך יצרת בילד אפ לא קטן עבורי:-)

  10. הולך להקשיב לפודקאסט שלך. שתדעי לך שיש לי ציפיות. את הפודקאסטים שלי אני מגיש בצורת תכנית ברדיו כותרת 106FM. כל שבוע על נושא אחר. לא תמיד המילה האחרונה מבית פיצ'פורק, אבל כיף, נבר דה לס. אני רואה שאת מתחזקת את הבלוג- וזה לא משהו שאני יכול להגיד על עצמי. את מפגשי הפורום, לעומת זאת, אני מקפיד לפספס בעקביות. צריך לשים לזה סוף. או התחלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *