תמצית ביקור על רקע מקצועי של שלושה ימים בשטוקהולם:
זמן נטו בעיר 5 שעות. הביקור הפעם מחייב אותי לחבוש את משקפי האחריות שלי והנה מה שאני מצליחה לראות כשאני מסכימה:
1. נצפתה מורה לילדים בבית ספר יסודי שלקחה את כיתתה לטיול בחוץ באפס מעלות. היא העמידה אותם בטור ועברה מאחד לאחד וליטפה את לחיו ברוך לבדוק אם קר לו מדי.
2. בכל עיר בעולם כמעט, תמצא כיום פאב אירי. בכל עיר בעולם כמעט ביקרתי בלפחות פאב אירי אחד.גם בשטוקהולם ישלמכביר ובאלו ששם משמיעים לא מעט את ארוס רמזוטי.
3. הסיגריות עדיין באופנה בשבדיה . שלטי החוצות מראים נשים סקסיות בפוזת עישון מפתה.
4. כל הway of life שם הוא פחות חזירי -ניתן לקנות תפוחים בודדים בכל קיוסק.
5. אין דבר יותר חזירי מאשר לקיים איתך שיחת פסבדו מתעניינות עם חזרתך למשרד רק על מנת לאכול מהשוקולד שהבאת.
~~~~~~~~~~~~~~~
אפרופו גבולות, האזנה לאנתולוגיה של קפטן ביפהארט וקריאת יצירת המופת השבדית "בילבי" (המקורית) לביתי , גורמים לי לחשוב האם יש תקווה ליצירתיות גם עבור ההולכים בתלם ולבית הספר.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=nQs8dka52H4]
ראיון קצת הזוי עם ביפהארט אצל לטרמן לפני הרבה שנים
הראיון הזה כל כך אמריקאי -מעניין שהוא נעתר לזה. קצת נראה כאילו הניחו אותו שם ונתנו לו לשחק. טרם החלטתי אם הראיון מבזה את ביפהארט או שבעצם מה זה מלמד עליו? שהיה צריך את הכסף ? או שהוא בעצם לא כזה אקסנטרי . מעניין.
בכל מקרה אפשר ללמוד עליו קצת מהראיון הזה וגם מהסרט היפה שעשה עליו ג'ון פיל עבור הBBC ב97
גם לשמוע את אלבום המחווה המצויין Fast n Bulbous בו משתתפים בין השאר סוניק יות' וXTC
מה הקשר? כלום פרט לכך שווייטס כמו רבים מונה את ביפהארט כאחד האמנים המשפיעים עליו, ושGlitter and Doom שלו חולק כרגע את תא הכפפות שלי עם האנתולוגיה של ביפהארט
המלצה לקינוח- לכו לראות את Deerhoof בבארבי בשבוע הבא.
טוב, אני מבין שזה בלוג לצעירים (שיכולים לקרוא את הפונט המינימלי).
מעולם לא הייתי בשוודיה, וגם לא בדנמרק ולכן נהניתי לקרוא את הדיווח הקצר והתמציתי עליהן.
לא יודע, לא עשה לי חשק לנסוע לשם – אני רוצה את האיזורים עם הפיורדים, לא עם האנשים.
1. בכל מקום אחר בעולם היו מגישים נגד המורה תביעה על ניצול מיני
2. הצחקת אותי עם ארוס רמזוטי :-))))) יש בית חרושת בסין שמייצר ריהוט אירי אותנטי לכל הפאבים האיריים בכל העולם.
3. נשים עם סיגריות מכבות אותי. אני עוד זוכר את זה מאיזשהו מבחן פסיכולוגי שעשו לי לפני הגיוס. בטח פחד מסירוס.
4. אני מבין שלא הגעת לחנויות למכירת אלכוהול – אני חושב שאפשר לקנות שם בקבוקי וודקה רק ב six-pack. תפוחים? מי רוצה תפוחים?
5. :-) הכמיהה של אנשים לטולברון מיובא היא אחד מהדברים הבודדים שלא השתנו מאז שנות ה- 80.
לא הצלחתי להנות מ trout mask replica, הרבה יותר אהבתי אותו בלטרמן (זו פעם שניה שאני רואה את הראיון הזה). אני חושב שלפחות בראיון הראשון הבחור די נהנה מהסיטואציה. גם אקסצנטרי יודע לשחק, אחרת הוא עובר את הגבול לכיוון השגעון.
תסעי שוב :-)
תגיד , לא מעצבן אותך שכל פעם שאתה מקליד חיוך הוא שם את הסמיילי הזה? מה זה פה ,מעריב לנוער? אני צריכה לשנות את הקינפוג הזה בבלוג שלי ,ראיתי שיש מקום שעושים את זה איפהשהו.
אני רוצה את האיזורים עם האנשים.מקומות בדרך כלל נחרטים בזכרוני כשהם בקונטקסט אנושי.
נשים עם סיגריות- בתור מעשנת לשעבר היה מאד קשה להיות שם באפס מעלות ,כי זה הזמן שהכי כיף לעשן בו -שלא תחשוב שמחשבה המפתה הזו לא פקדה אותי כמה פעמים.
וודקה זה לא אני- תפוחים כן. אני חושבת שתפוח הוא הפרי האולימטיבי. אני ממש מעריצה אותו. גם לא נוזל ומטפטף, גם לא דורש התעסקות מיותרת -ממש מן המוכן. אז מה אם הוא לא סקסי כמו פירות אחרים. יש לי אותו את אותם היחסים הצמודים כמו שיש לי עם בירה לעומת משקאות אלכוהולים אחרים.
לגבי trout mask , ניסיתי להשיג את הביצוע של XTC לElla Guru המצויין ולא הצלחתי.
אני אסע!
:-) מייקל לואיס שולטטטטטטט!!!!!
אוח, רק חמש שעות, לראות ולא לגעת
"ליטפה את לחיו ברוך" – איזה משפט יפה וענוג
פאב אירי זה טוב, רמזוטי זה רע לאללה
סיגריות זה פיכס, נשים סקסיות בפוזה מפתה וגם לא בפוזה מפתה זה טוב, מאוד
ברור פחות חזירי, זו סקנדי-פאקן-נביה, לא המזרח התיכון שבה מתנפלים לך על השוקולד
קפטן ביפהארט כבד לי על הראש, למרות שאהובתי פולי ג'ין הארווי מתה עליו
דירהוף, לא נראה לי, האחיין שלי זורק חפצים מהמגירות במטבח, זה בערך אותו רעש לא מתוכנן, לא?
שרון איזה כיף שאתה במצב רוח היתולי. הצחקת אותי מאד.
אתה יודע ,לא רק פי ג'יי, מלא מוזיקאים גדולים וחשובים מפרגנים לו לביפהארט.
ולגבי דירהוף, יצא לך לשמוע את האלבום שלהם מהשנה החולפת? הוא דווקא בכלל לא נויזי והוא מצויין . למעשה הוא גרם לי באיזשהי צורה לחשוב על סטראולאב.
שמח…
יודע לגבי ביפהארט, ניסיתי אותו בעצמי בעבר כמה פעמים, מעניין והכל, אבל אין לי כוח לזה, אני חושב, לא היום
לא יצא לי עם דירהוף, אם זכור לי טוב, דגמתי ונזכרתי בהם ב-יו-טיוב, אבדוק שוב אבל יותר מדי מבולגן ומיקרי לטעמי, למרות שהמתופף נראה לי תותח, סטריאולאב לא תמיד בלתי מעצבנים אותי…
הצחקת אותי עם האבחנה המדויקת : "אין דבר יותר חזירי מאשר לקיים איתך שיחת פסבדו מתעניינות עם חזרתך למשרד רק על מנת לאכול מהשוקולד שהבאת".
אבל בניגוד לשרון, זה לא נראה לי טבע ישראלי אלא טבע האדם.
ממש מוזר הראיון עם ביפהארט.אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה להכנס לעולמו יותר.
כמו שאת נוהגת לומר, נתראה בדירהוף:-)
כן אני חושבת שהעניין עם השוקולדים הוא חזירות חיננית והאמת שגם אני חוטאת בו.
תרגלי את קפיצת הארנב שלך עד ההופעה (הסברים פה
http://www.youtube.com/watch?v=ZcNnCxrN2Xk
)
אז שבדיה ולא הבאת לנו איזה ממתק twee? סתם סתם, אני לא כזה מחבבת דווקא את הפלישה השוודית של השנים האחרונות.
הרסת אותי לגמרי עם ארוס ראמזוטי. ועוד יותר, ארוס ראמזוטי בפאב אירי. זה כבר מתחיל כמו בדיחה.
ותודה על ביפהארט, הוא קצת נשכח לי מהתודעה לאחרונה. נראה לי שעכשיו זה זמן מעולה לחזור – סביב יום ההולדת של טום ווייטס והכל.
הבלוג הזה כיף.
אכן, גם זמן טוב לחזור לטום ווייטס.
הוא נראה לי כמומוסיקאי של מוסיקאים כמו רוי הארפר. הייתי שמח להכיר אותו יותר וכנראה ששם אעשה את זה, נראה לי שהייתי רוצה גם לראות את הפסלים שלו אבל זה כבר סיפור אחר, או אולי בעצם אותו סיפור. האנשים בצידי הכבישים הלא ראשיים של אמריקה.