Kraftwerk

מיקסטייפ מרץ

היי כולם. גם הפעם תמצאו מיקסטייפ + המלצת אלבום. המלצת הפעם היא על Vijay Iyer Trio, באלבום שיצא לאחרונה בלייבל  Break Stuff ,ECM שמו.

אני לא הכרתי את Vijay Iyer אבל לאחרונה התחלתי לעקוב קצת יותר אחרי אלבומי ג'אז חדשים שיוצאים ומיד ננעלתי על האלבום הזה. אפשר להקשיב פה לאחד הקטעים באלבום. מומלץ.

את תמונת הקאבר של המיקסטייפ צייר גיורא ברגל.

March Mixtape by Gali Gonen on Mixcloud

האזנה נעימה!

3 Comments

מיקסטייפ אפריל

ציור: גיורא ברגל

Gorilla in the Studio

April Mixtape by Gali Gonen on Mixcloud

Kraftwerk – Elektrisches Roulette

The War on Drugs – Red Eyes

Sonic Youth- Rain on Tin

The Rolling Stones- Rip This Joint

Crime and the City Solution- My Love Takes Me There

Ministry – Perfect Storm

Jerry Granelli & Jamie Saft- Difficult Dread

Beck – Country Down

Joni Mitchell -Edith & the Kingpin

Nadja- Falling Out of Your Head

Oren Ambarchi & Robin Fox- Standing Mandla

David Byrne & Saint Vincent- Lazarus

Kelis Feat NaS -Popular Thug

 

 

 

1 Comment

אפריל

האמירות על אלבומו האחרון של בק (ואולי על העשייה של בק בכלל) נעות בין "יופי צרוף", "אלבום שמצליח להשתוות ואולי אף להתעלות מעבר לתאומו הרוחני מ2002, Sea Change", לבין "שיעמום מחץ של אמן שאינו מצליח להחיות את ימי היצירה הסוערים בהם היה מאתגר נון סטופ אותנו ואת עצמו" (זה מתוך הביקורת המעצבנת במיוחד של פיצ'פורק על האלבום). נדמה שבפיצ'פורק חושבים שבק של היום צריך להיות כפוף לסטנדרטים שקבע בק עצמו דרך העשייה שלו מלפני 18 שנה. הו כמה היה אז בק בלתי צפוי וורסטילי. כשיצא ב2002 Sea Change טוענים בפיצ'פורק, הצליח השקט של האלבום להפתיע אותנו ולכן אז המינוריות באה טוב. אבל כעת זה כבר לא מספיק כי כבר שמענו את השטנץ הזה ממנו. כעת אנו מצפים שיפתיע ויפתיע ויפתיע. כמו שעשה אז, לפני 18 שנה.

אני אוהבת את Morning Phase. השירים יפים. מינוריים ברובם אבל בעלי אופי וזכירים. אני אוהבת את הנוכחות הכפולה הניכרת פה של בק המוזיקאי ובק המפיק. לא רק שהשירים יפים, יש בהם סוג של שלמות לא רק בתכנון כי אם גם בביצוע. הFinishing touches של כל שיר ושיר חשובים וניכרים פה.

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=dxv14yB5pNk[/youtube]

 

 

אני מאזינה בשבועות האחרונים לRalf & Florian של קראפטוורק. אלבום נהדר. מסוג האלבומים שכשאתה מאזין להם מתחוורת לך ביתר בהירות ההתפתחות המוזיקלית שהובילה לכל מיני דברים שאהבת והכרת קודם. שנת 73, רגע לפני ההצלחה של אוטובאן, זהו אלבומם השלישי של קראפטוורק. אני מבינה שהסאונד שלו עשיר יותר מבשני האלבומים שקדמו לו, ושמצד שני הוא קצת יותר משוחרר ופחות נוקשה מהאלבומים שהופיעו אחריו. על קטע הפתיחה Elektrisches Roulette אני יכולה לומר שהוא מרגש ולא פחות מגאוני. הנה קראפטוורק מבצעים קטע יפהפה אחר מהאלבום.

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=lCg7hPeUdvE[/youtube]
הפוסט הזה מסתובב בסביבה של ענקים, ואולי היה לא הוגן לפתוח אותו עם בק (ובכל זאת, האלבום של בק יפה בעיני ולא צריך יותר מזה). שנה אחת לפני Ralf and Florian יצא Exile on Main St. של הרולינג סטונז. נראה לי שאין הרבה מה לומר שלא נאמר כבר על האלבום הזה. רק אומר שמעבר למספר הרב של שירים יפים שהוא מכיל, יפה מכל הוא הגיוון. השילוב בין הסגנונות המוזיקליים השונים. האלבום הוא אלבום כפול ומשהו בהאזנה לו במלואו מוציא אותך למסע ומותיר אותך עמוס חוויות וגדוש אווירה ששיכת אך ורק לו.
[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=6U8JlcB_BzA[/youtube]

3 Comments