בעבר כבר כתבתי פה על Dan Melchior . זה היה בהקשר של האלבום Catbirds and Cardinals מ2011 (האמת, אני יכולה להישבע שהוא מ2010 או שלפחות אז שמעתי אותו לראשונה אבל זה לא מה שאומרים לי הכתובים. אולי יש פה עניין של שתי הוצאות נפרדות). אלבום שאני אוהבת במיוחד והוא גם האלבום שדרכו נחשפתי אל מלכיור. אהבתי באלבום הזה את המשורר הטרובדור המודרני שהוא מלכיור. סוג של הכלאה בין ראפר ממימד אחר, לזמר פולק בעטיפה של גאראז'. ואהבתי מאד את העובדה שהוא דווקא אנגלי (אם כי חי בארה"ב כבר שנים).
בתקופה האחרונה אני מאזינה ל Assemblage Blues שלו, גם הוא מ2011. שוב ,ההיסטוריה שלי עם מלכיור קצרה למדי ,אבל מבלי להכיר אותו לעומק, עושה רושם שהאלבום הזה סגרירי יותר, קשה יותר, ויתכן שזה קשור לעובדה שאישתו של מלכיור חלתה בסרטן ונאבקת במחלה . לכן במובן מסוים קצת קשה לי עם האלבום ,הוא באמת די נצמד אליך ומעורר תחושת מועקה אבל הוא טוב ומומלץ מאד.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=8F6guJJxwVI[/youtube]
אחרי חודשים של תכנונים ומחשבות בנושא, התקנתי בבית סופסוף את הפטיפיון של Sherwood + המגבר שניהם מגיל 16 או לפני. אין לתאר את העונג שזה הסב לי ,אחרי שנים של האזנה למוזיקה באוזניות האייפוד, המחשב או באוטו, פתאום התמלא הסלון בצלילים. יש לי סטוק נאה של אלבומי זמן אמת מהאייטיז שמחכים שארענן אותם, אבל בינתיים אני עם The Trip של Laetitia Sadier שרכשתי במהלך ביקורה פה בארץ לפני כמה חודשים. קצת משונה לספר על כך ואז ללכת ולשים יו טיוב של זה, ובכל זאת.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=6NRVM1rMN-0[/youtube]
ראשון להחלץ מהררי האבק של האייטיז היה התקליט של ג'נסיס (Self Titled) . היה לי אחהצ קצת מדוכדך וחשבתי בפעם המיליון ואחת ( וזה עדיין נראה לי חדש בכל פעם שזה מתחוור לי), כמה המוזיקה שומרת עליי בריאה -במובן הזה שיש בסיס איתן שאי אפשר להתעסק איתו. לא משנה כמה אתה אבוד ומבולבל- יש את המוזיקה. ומעבר ליופי של המוזיקה עצמה, שהוא כשלעצמו מהווה סיבה לקום בבוקר, יש את החיבור הרגשי שהיא מביאה איתה- עם אנשים וסיטואציות, שהיו וקרו בעבר והם היו והם קרו ואי אפשר לקחת את זה ממך. וזה נוסך בך הרבה ביטחון וידיעה של מאיפה באת. ובכל הסיטואציות הללו המוזיקה היוותה את הכלי והשפה שבאמצעותה הבנו אחד את השני ואת עצמנו יותר טוב והלב קרן משמחה של הבנה משותפת. זה כוח עצום שאף אחד לא יכול לו.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=XbhrIBMsK48[/youtube]
אכן שיר מתקתק. אבל אני התרגשתי ודעו לכם שזה פי אלף מרגש לשמוע את זה בתקליט מאשר דרך יו טיוב. כבר ציינתי פה בעבר, אבל השיר שלי באלבום הזה הוא Home by the sea, אז נשים גם אותו.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=YucvHVrvkU8[/youtube]
אני מתנצלת מראש, שבכל פוסט אני באה פה עם יציאות של פרוייקט חדש, אבל אני כבר כמה זמן חושבת על כתיבה של משהו מעבר לפוסט בבלוג. משהו יותר בכיוון של ספר. וזה צריך להיות קשור למוזיקה. אני חושבת שאצטרך לצורך זה להשעות קצת את הכתיבה בבלוג כי שניהם לא יכולים להתקיים במקביל- לא בגלל העומס אלא מבחינת חלוקה של יצירתיות ורעיונאות. אבל לשם כך אני צריכה לתפוס אומץ ולהשלים עם הפסקה כזו. עם תקופה שבה אני לא משדרת החוצה. פשוט פתאום חבל לי שהכל מאד אד-הוק בכתיבה בבלוג – אין הזדמנות לרעיונות להבשיל ולהתפתח, ומאחר ואני לא מאלו שחוזרים ועורכים את הפוסטים שלהם כשהרעיונות מתפתחים, אני חושבת שצריך להיות לי רצף של כתיבה, וכזה שתכליתו אינה לשתף מיד. יתכן שגם אהיה פחות מודעת לקוראים כשאכתוב בצורה כזו , אולי חופשיה יותר.
ואני אשמח אם מי שקורא את זה יכתוב כאן אם הוא רואה את ההבדל בין ספר לכתיבה בבלוג באותה הצורה ואם יש לכם בכלל מחשבות בנושא. אפילו התחלתי לחשוב על אסופת טקסטים על מוזיקה על ידי כותבים שונים, אז זה עוד משהו, אולי זה יכול להעשות בשיתוף פעולה עם מי שרוצה לקחת חלק בפרוייקט כזה. ואני לא מדברת על ביקורות אלבומים וכאלה, אני מדברת על מאמרים אישיים שעוסקים באופן כללי במוזיקה או באספקטים שונים שלה מנקודת המבט של הכותב.
זהו בינתיים.