לא נעים להודות , אבל אני כבר בגיל העמידה. אני מוצא עצמי תוהה יותר ויותר לגבי חיי . כולם מסביבי הולכים ונהיים צעירים יותר. את חלקם אני עוד מצליח להוליך שולל -אני מעודכן , מנסה להיות קליל ,אבל תראו אותי, אפילו אס אם אסים אני כותב עם סימני פיסוק.

העידן הנוכחי מציב בפניי לא מעט אתגרים והזדמנויות.  אני מתנסה. אבל השאלות לא קלות והתשובות מפחידות אותי.

מחפש מישהו לדבר איתו .

השיחה הזו הפחידה אותי עוד יותר.

חיפשתי תשובות במקומות אחרים

אבל הריקנות המשיכה לאחוז בי .

נזכרתי בקפסולת זמן ששמרתי ,אז בימי הזוהר . זו היתה אופרציה לא קטנה להוריד אותה מהבוידעם, אבל שם היא היתה – בין כל המרצ'נדייזינג של האן וג'אבה ,מצאתי את מה שחיפשתי – היא הכילה כל מה שהייתי צריך כדי להתחבר לעצמי, למציאות סביבי , להיזכר מאיפה אני בא.

**********************

הפרק הזה ב"שיחה" נוצר ופורסם במיוחד לרגל חגיגות יום הולדת 4 לאתר המשובח "קסטה".

לא נראה לי שיש צורך להציג את "קסטה" כאן, ובכל זאת, אומר שבעיניי יש לה קול משלה- קול אחר, ייחודי ואיכות שקיימת רק אצלה.

מומלץ להיכנס, לבקר שם לאורך היום ולראות את היצירות האחרות שלוקחות חלק בשינדיג.

מזל טוב פני!