אני חוזרת לסדרה שלי , או אולי לתמה ,שעד כה לא הכריזה על עצמה – של מורים (מוזיקליים, ובכלל).
בודאי תבחינו בכך שזו לי הפעם הראשונה שאני מדברת על מורה אישה.
אני מקשיבה לג'וני מיטשל , ואני מרגישה שכך שירה צריכה להישמע. המילים המושרות לא מסתפקות אצל מיטשל בהישארות בגרון- הן מטיילות אצלה בפה.
זה יפה כמה חוכמה אפשר לשים במשהו כמו שירה. אני לא בטוחה ששירה תמיד מקבלת את הכבוד המגיע לה, ואם כן ,האם היא מקבלת את הכבוד המגיע לה מהסיבות הנכונות. כשהיא כן מקבלת את המקום המגיע לה, זה הרבה פעמים בזכות מנעד, בזכות כריזמה ויכלת בימתית . אבל אני דווקא חושבת על תכונות כמו תזמון ,דיקציה, המשיכה וההשהיה של המילים. וגם על ורסטיליות חכמה כזו, שיודעת להשתנות לא בשם הוירטואוזיות. ורסטיליות לא מתפזרת, אלא דווקא מאד ממוקדת . שירה שהיא אורגניזם שמתפתח יחד עם המלודיה.
אני יכולה מיד לחשוב גם על ארתור לי כ"זמר" חכם מהסוג הזה וכן , גם על מיטשל. כי לא חסרות הזמרות הפולקיות הסינגר סונגרטיירטיות שהתחנכו על ברכיה של מיטשל, ויש כאלה שאולי האוזן שלהם חירשת את המיטשל הזו שאני מדברת עליה וחווים אותה כאחת הסינגר סונגרייטריות הללו. אבל היא הרבה יותר.
לנוכח חוכמה כמו של מיטשל אני נמלאת תקווה . כי אני יודעת אז שתמיד יהיו כאלה דברים -כזו חוכמה. זה אולי נשמע לכם הפוך- כאילו אני מדברת פה דווקא על כישרון חד פעמי. אבל אנשים חכמים כאלה אני מאמינה ,יש בכל עידן ובכל מקום , הם פשוט מביעים את החוכמה שלהם בכל מיני דרכים שונות.
אולי החוכמה שפעם הובעה על ידי מיטשל, ארתור לי ודומיהם במוזיקה מובעת היום במקומות אחרים. אולי בסרטון אנימציה, בחיבור מסויים של שירים במיקסטייפ , בדי ג'יי סט – החוכמה עדיין קיימת. (במאמר מוסגר- אני אישית מאמינה שהיא עדיין קיימת מוזיקלית -אנחנו אלו שהתעייפנו). וחוצמיזה, גם אצל החכמים האלה בעצמם -כמו מיטשל, אופן ההבעה שלה של החוכמה משתנה. כי הרי מיטשל עצמה עשתה כמה דברים פחות מרגשים בהמשך הקריירה שלה . האזנתי לשיר אחד שלה שנשמע כאילו נלקח מסצנת אהבת צ'יזית במיוחד באיזה סרט אייטיז . ואולי את החוכמה הזו היא הביעה מאוחר יותר במקומות אחרים. בציור, או במשפחה שלה. אולי.
